אם אני לפני השינה מעשנת סיגריה בזמן שאני רואה "cartoonnetwork" זאת אומרת שמתרוצצות בראשי הרבה שאלות...או שכנראה משהו מתריד אותי.
אובכן שום דבר לא מתריד אותי הפעם, פשוט עברה בי מחשבה.
עד כמה באמת אנחנו מכירים את עצמינו?
האם אנחנו יודעים איך נפעל במצב כזה או אחר?
האם אנחנו באמת מודעים כלפי מה אנו שואפים, והאם זה באמת הדבר הנכון?
האם אנחנו באמת פוחדים ממשהו או שזה שיכנוע עצמי ברמות קשות?
האם אנחנו באמת מאושרים איפה שאנחנו עכשיו עומדים?
לא יודעת מה איתכם, אך אני לא מסוגלת לענות על שאלות הללו...
המחשבה שאף אחד בעצם אינו מכיר אותנו באמת גורמת לי להבין שגמאני לא מכירה בעצם אף אחד מאותם האנשים הקרובים אליי.
לקיחת הסיכון כל פעם מחדש כאשר אנו פותחים את ליבנו וחולקים רגשות ומחשבות.
האם אני באמת פוחדת להיפגע או שסתם יש לי רגשות מין העבר שאינם מרפים ממני.
עמוק בפנים תחושה של מסוגלות, מסוגלות לעשות הכל, ואין דבר שיעצור ברצוני.
המשוגעות הזאת שנמצאת בכל אחד מאיתנו, אצל חלקינו מבצבצת החוצה ואצל חלקינו מוסתרת, ואצל חלקינו חיה בהקחשה.
משוגעות שלפעמים גורמת לי לחשוב מה באמת לעזעזל אני מסוגלת לעשות? או שאני סתם חלשה נפשית....
אבל רציני, כמה באמת יכולים להגדיר את עצמם ולהיות בטוחים שזה אכן כך?
מטריד אותי העובדה שאיני מצליחה להבין את עצמי, מה שבעצם מביא לריחוק אנשים ממני...
M