הכותרת מהווה המשך לסוף הפוסט הקודם.

-

היום יצאתי לחפש"ש.

חיכיתי לרגע הזה די הרבה זמן, ופתאום הוא לא כל כך נוצץ.

נפרדתי מהמב"ס, שעזב גם הוא.

נפרדתי מחיילת נוספת שעברה איתי שירות כמעט מלא בבסיס.

ובערך נפקדתי מהאנשים בבסיס. היו דמעות, אבל לא שלי, אולי כי ידעתי שאני חוזר בקרוב לפעם אחרונה בהחלט.

עוד קצת, ונגמר.

עוד קצת, ואני משוחרר.

מי היה מאמין, הא?

Ben