עברו סך הכל 3 וחצי שעות.

וכמעט שלחתי לו הודעה.

איך בדיוק אני עומד במילה שלי?

אמרתי שאני לוקח ממנו הפסקה, לא?

די די די די די די די כברררררררר

למה אני מפגר, באמת?

למה כתבתי לו את המכתב הזה?

למה לא יכלתי פשוט... להמשיך לחיות עם מה שאני מרגיש וחושב?

עשיתי את זה כמה חודשים כבר במילא. אז תמשיך עוד, מה יקרה כבר?

ומצד שני... כנות. בלעככ למה אנחנו כאלה... כנים?

למה אני לא יכול להוציא אותו מהראש שלי?

למה אני מרגיש רע עם הסטטוס שהוא כתב?

למה?

אחרי הכל הוא אמר לי שהוא לא מרגיש אותו דבר.

והלך והתאהב באחר.

והוא לא מעוניין בי, והוא עושה את זה בעדינות המעצבנת הזאת שלו.

והוא לא רוצה. ואני ידעתי את זה אבל בכל זאת הלכתי ואמרתי לו. מטומטם מטומטם מטומטם.

למה להרוס לעצמך את החבר הכי טוב שלך?

שבמחשבה שנייה... גם ככה התרחק קצת כי הוא מעדיף להתעסק עם ההוא.

אוף. אידיוט.

עכשיו תתמודד עם מה שהבאת על עצמך.

שאלת את עצמך איך זה יגמר?

well here it is now RIGHT INFRONT OF YOU, YOU SON OF A BITCH.

לילה.

Ben