שני שירים שאני שומע בלופים לאחרונה:

Gypsy - Lady Gaga

Let It Go - Demi Lovato

עברתי עכשיו שיחה שלא ארצה לשכוח. אני בטח מדבר מהתרגשות של השניה שאחרי, ומחר אתעורר ציני וקר לכל זה, זה תמיד ככה הרי.

זה כמו שאחרי "פאות קדושות" שראיתי בשישי (עם האקס הטרי, ובר שיואו ואחותה...) כולם היו בהיי (מתן טוב בהגדרות, פחות טוב בלדעת להפרד...) ולמחרת כבר לא ידעתי להסביר מה בדיוק היה שם, באותו הרגע הנוצץ הזה שהיינו יכולים להצטלם עם קיארה וציונה.

זה התחיל בויכוח. על זה שהוא יכל לבוא ולמנוע ממני את כאב הלב הזה שבללכת להופעת דראג עם אקס.

הוא טען לחוצפה ולהאשמות חסרות פשר. לא חשבתי שהוא יקח את זה למקום קשה כלכך.

הוא כרגיל, כמו ציפר טוב, ניתח אותי כמתמסכן, מאשים רק אותו בהכל. התעצבנתי. לא התמסכנתי ולא ניסיתי לגרום לו להרגיש אי נוחות. אז פתחתי את זה שהוא מחליט איך אני מרגיש ומה אני חושב.

אני שונא כשעושים את זה.

השיחה התגלגלה למה אני הולך לעשות בחיים שלי בחודשים הקרובים ואפילו שנים קרובות.

והוא, כרגיל, ידע מה להגיד, ולכוון אותי לטעות שלי.

קשה להסכים עם הצד השני כשאתה ב"ויכוח". אבל אני גאה בעצמי שהצלחתי לבסוף.

ואז התגלגלנו לדבר על מתן. ופתחתי עד כמה כואב לי.

ועל גל, וכמה כואב לי שהם היו ביחד כשאני הייתי צריך את זה.

ואת העובדה שבתמונת הפרופיל שלו בפייסבוק הוא מחוייך, נתמך ביד שלי, ונשען על פרק גופי העליון.

הוא שוב קלע, אמר שהוא מצטער שגברים נכנסים לי ללב ונשארים, פןתחים פצעים גם הרבה אחרי שהפרק שלהם בחיי נגמר.

וכאן כבר היו לי דמעות בעיניים. ואמרתי לאעתי תודה על זה שהוא פוץ שדוחף אותי קדימה וזורק לי את האמת בפרצוף.

והוא אמר שאני יקר לו.

ואני יודע שלא יחזור המצב שהיה, כי בפעם השלישית לא אתרפס בפניו. זה פרק שנגמר בחיי, ואני לא אתן לו סיבה לקרוא לי מתמסכן שוב. אני מקווה.

רק צריך לקום מחר בלי ציניות וקור לכל הדבר הזה שאני רוצה לזכור.

I don't wanna be alone forever,

But I can be tonight.

I don't wanna be alone forever,

But I love gypsy life.

I don't wanna be alone forever,

Maybe we can see world together,

I don't wanna be alone forever,

But I can be tonight, tonight.

ובקרוב זה ישתנה,

כי יש לי עם מי להיות צועני.

BEN.