ישנו ביחד היום.

שוב. 

אבל הפעם זה היה שונה.

הפעם, אפילו שחלקנו מיטה, היית רחוק.

רחוק במחשבות, רחוק במגע, רחוק ביכולת שלך לישון כל כך טוב לעומתי.

ישנת יפה, כמו תמיד.

לא היית מודע לסערה המתרחשת כמה סנטימטרים ממך.

חלמתי שאתה כבר לא שלי,

חלמתי שאתה עם מישהו אחר.

הרגשתי שרע לי ועצוב,

והתעוררתי בדיוק באותה התחושה.

בערך פעם בחצי שעה ניסיתי לעשות כפית, ניסיתי לגעת, ללטף, לאהוב.

אבל אתה ישנת, אז לא שמת לב. ואולי סתם העמדת פנים.

כשהתעוררת, וגם אני, נישקתי אותך וחיבקתי.

ואמרתי, 'זה יהיה מוזר אם אגיד שהתגעגעתי?'

וענית 'לא'.

היה לי חלום רע, ואתה יודע להרגיע אותי, אבל גם להוציא אותי מדעתי.

לא מבין למה זה מסובך כל כך.

***

פספסתי את אפריל.

אוטוטו יומולדת.

אוטוטו טיסה, חתונה, לימודים.

אבל שום דבר לא ידוע, ויש עוד הרבה חלומות רעים בדרך.

בן.