שני שירים שאני שומע בלופים לאחרונה:

Gypsy - Lady Gaga

Let It Go - Demi Lovato

עברתי עכשיו שיחה שלא ארצה לשכוח. אני בטח מדבר מהתרגשות של השניה שאחרי, ומחר אתעורר ציני וקר לכל זה, זה תמיד ככה הרי.

זה כמו שאחרי "פאות קדושות" שראיתי בשישי (עם האקס הטרי, ובר שיואו ואחותה...) כולם היו בהיי (מתן טוב בהגדרות, פחות טוב בלדעת להפרד...) ולמחרת כבר לא ידעתי להסביר מה בדיוק היה שם, באותו הרגע הנוצץ הזה שהיינו יכולים להצטלם עם קיארה וציונה.

זה התחיל בויכוח. על זה שהוא יכל לבוא ולמנוע ממני את כאב הלב הזה שבללכת להופעת דראג עם אקס.

הוא טען לחוצפה ולהאשמות חסרות פשר. לא חשבתי שהוא יקח את זה למקום קשה כלכך.

הוא כרגיל, כמו ציפר טוב, ניתח אותי כמתמסכן, מאשים רק אותו בהכל. התעצבנתי. לא התמסכנתי ולא ניסיתי לגרום לו להרגיש אי נוחות. אז פתחתי את זה שהוא מחליט איך אני מרגיש ומה אני חושב.

אני שונא כשעושים את זה.

השיחה התגלגלה למה אני הולך לעשות בחיים שלי בחודשים הקרובים ואפילו שנים קרובות.

והוא, כרגיל, ידע מה להגיד, ולכוון אותי לטעות שלי.

קשה להסכים עם הצד השני כשאתה ב"ויכוח". אבל אני גאה בעצמי שהצלחתי לבסוף.

ואז התגלגלנו לדבר על מתן. ופתחתי עד כמה כואב לי.

ועל גל, וכמה כואב לי שהם היו ביחד כשאני הייתי צריך את זה.

ואת העובדה שבתמונת הפרופיל שלו בפייסבוק הוא מחוייך, נתמך ביד שלי, ונשען על פרק גופי העליון.

הוא שוב קלע, אמר שהוא מצטער שגברים נכנסים לי ללב ונשארים, פןתחים פצעים גם הרבה אחרי שהפרק שלהם בחיי נגמר.

וכאן כבר היו לי דמעות בעיניים. ואמרתי לאעתי תודה על זה שהוא פוץ שדוחף אותי קדימה וזורק לי את האמת בפרצוף.

והוא אמר שאני יקר לו.

ואני יודע שלא יחזור המצב שהיה, כי בפעם השלישית לא אתרפס בפניו. זה פרק שנגמר בחיי, ואני לא אתן לו סיבה לקרוא לי מתמסכן שוב. אני מקווה.

רק צריך לקום מחר בלי ציניות וקור לכל הדבר הזה שאני רוצה לזכור.

I don't wanna be alone forever,

But I can be tonight.

I don't wanna be alone forever,

But I love gypsy life.

I don't wanna be alone forever,

Maybe we can see world together,

I don't wanna be alone forever,

But I can be tonight, tonight.

ובקרוב זה ישתנה,

כי יש לי עם מי להיות צועני.

BEN.

להתחיל את השנה בבסיס, מיד אחרי סגירת שבת.

יום למחרת לצאת לתגלית, ולחוות את אחת החוויות המשמעותיות ביותר שחוויתי בשנים האחרונות.

להכיר 45 אמרקאיותים / קנדימיות ולהעביר איתם 11 ימים של טיולים ברחבי הארץ ובכלל.

להנות מכל רגע, ולהכיר צדדים חדשים בעצמך.

להצביע בבחירות בפעם הראשונה, ואז להגיד "עני".

להגיע לקולות החיילים חצי שנה אחרי ששלחת את השירים, להיות כמעט היחיד שמתרגש מלשמוע את המשדר.

להמשיך להיות גיק. לשחק פורטל 2, ריימן אוריג'ינס וריימן לג'נדס ולסיים כל אחד תוך שבוע או פחות.

לצאת לחוס"ן. לצפות לכלום ולקבל הכל. להנות מכל רגע ולהתעלם מכל העיניים שלוטשים בך כשאתה רוקד זומבה.

להכיר חבר-הכי-טוב חדש. להרגיש צורך לציין את זה שזו הייתה בערך השנה שלו בחיים שלך, אפילו שהיו עליות וירידות. ריבים ואהבות. וכדומה.

לפגוש אמריקאים בתדירות גבוהה מדי. ולא להתרגש.

להכין ממים על המפקדים בבסיס שלך ולקבל תגובות חמות מכולם ועל כל אחד מהם.

ליסוע למסיבת פסח בתל אביב. להנות מכל רגע. להתייבש. לחזור משם ישר לבסיס ולהקיא בדרך.

לקבל פעמיים ביתים ולישון במהלך היום וחצי הזה בבסיס, ולחזור ישר למסיבה נוספת בחיפה.

להמשיך להתלהב מסרטים מצויירים. וסרטונים מפגרים של וניה היימן. "יש אנשים שלא יודעים איך לדבר אלי, אנשים שמדברים רוסית, זה קורה לי בעיקר עם רוסים."

לספר לאבא. ביום הזכרון לחללי צה"ל. להרגיש רע. ולמחרת לקבל אישור שהכל בסדר.

להנות ביומולדת אפילו שציפית לפחות מזה. לגלות כמות אהבה עצומה מצד חברים וכלפיהם.

להחליף את הפלאפון לאחד מתקדם יותר בשלוש דורות, ולגלות שגם לו יש חרא סוללה.

להתמכר מחדש לדאפט פאנק.

להתמכר מחדש לבילויים.

לצאת למצעד ולחזור בחיים, אבל עם רגל מדממת. להנות מכל רגע, אפילו שממש חם ולא מצאת לך מניפה נורמאלית.

לצאת לליווים. עוד ועוד ועוד ועוד. אפילו שאתה כבר לא צעיר.

לקבל סמ"ר, לצאת לכנס משתחררים, ולהתחיל פרוייקט של "100 ימים, 100 תמונות."

לעמוד רק בחצי מהתמונות שתכננתי, כי רק בחצי מ100 הימים האחרונים אשכרה הייתי בבסיס.

לצאת לאבט"ש חודשיים לפני השחרור. להתמרמר ולשנוא את כולם. ואז לקבל ת"ש על מהחלל ולצחוק על כולם.

להכיר מישהו חדש. ולראות אותו מסיים את זה אחרי חודש.

להכיר מישהו נוסף, ולראות גם אותו מסיים את זה אחרי חודש.

להתפרס. להתרגש מכל המילים החמות של כולם. ללכת הביתה ברגשות מעורבים.

להשתחרר. להרגיש כמה זה היה קר ומהיר. להגיע הביתה ולשתות המון בבר מצווה של קרוב משפחה באותו הערב. להשתכר ולהתחיל ככה את האזרחות, להנות מכל רגע.

להתחבר לקבוצה חדשה.

לחפש עבודות חודש ולהסתבך עם זה.

להכנס לבאסה כי אין תקווה, ואז למצוא תקווה.

לנחות באזרחות נחיתת אונס.

לעבוד בשתי עבודות ולא למצוא זמן לשום דבר.

להתחיל עם... להצליח. לקוות לטוב.

להתנשק בסילבסטר.

-

וזה היה הסיכום שלי ל2014.

לקח לי רק 57 דקות לכתוב.

כלום.

ben

happy new 2014!