חופש.
חופש פסח התחיל לפני שבוע ואיתו התחלתי גם ללמוד, כל הזמן אמרתי שאני אתחיל ועכשיו אני באמת עושה את זה- הרוב בעיקר בגלל שהאינטרנט שלי לא היה מחובר לכמה ימים.
זאת גם הסיבה שלא כתבתי פה כלום. זאת וגם זה שלא היה לי מה לכתוב.
היה לי היום משחק, אחד לפני אחרון. את האליפות כבר הפסדנו, אז רצינו לפחות להחזיר לעצמנו את הכבוד.
אם מישהו קורא את זה ולא יודע אז אני שוער כדוריד בקבוצת נוער.
שיחקנו גרוע, אבל בדקות האחרונות היה צמוד. אני באתי במצב גרוע למשחק- הלכתי לישון ב6 בבוקר והמשחק היה ב1, וגם אחרתי ( אני לא יודע אם המאמן שלי ראה שאחרתי או לא, אבל הוא לא אמר כלום למזלי).
ידעתי שזה לא יהיה משחק טוב שלי, אבל הייתי בסדר יחסית. דקה לסיום היה שיוויון, התקפה שלהם וזריקה מטומטמת וחלשה איכשהו עברה את ההגנה ונכנסה לשער. הגול היה באשמתי וידעתי את זה. הם ניצחו בנקודה אחת, זאת אומרת שאם הייתי תופס את הכדור היינו יכולים לנצח.פעם ראשונה שאני מקבל גול במצב כזה קריטי. כשהייתי באליפות העולם שנה שעברה שיחקתי ב-2 משחקים שהיה פחות או יותר את אותו המצב, ואז הצלחתי לעשות את העבודה. גם השנה היה לי משחק דומה שהייתי חלק מהניצחון.
אני לא אשכח את הגול הזה בזמן הקרוב לפחות. פעם ראשונה שמשחק שלם היה מוטל על הכתפיים שלי והרסתי הכל.
טוב אין מה לעשות, נגמר, וגם משחקים כאלה יש.
אי אפשר לנצח אם לא יודעים להפסיד.
הסיבה שבגללה הלכתי לישון כל כך מאוחר הייתה שמישהי הייתה אצלי. היה ממש נחמד בכללי, ונראה לי שזה הולך להתפתח.
אבל אני ממש לא שלם עם עצמי בנוגע לזה שאני איתה. אני לא אוהב אותה, אני לא מתרגש כשאני רואה אותה, אני לא מרגיש צורך להיות איתה בכל רגע אפשרי, אני לא חושב עליה כל הזמן, אני לא מרגיש אותה כל הזמן.
אני יודע שלכל אחד ואחת יש חסרונות שצריך ללמוד לחיות איתם, ואין לי בעיה עם זה, כי אף אחד לא יכול להיות מושלם אם אין לו כמה פאקים (בערך המשפט כשכתבתי פעם כשחשבתי על האקסית שלי לפני שנפרדנו), אבל הבעיה האמיתית היא שאני רואה שאנחנו לא משלימים אחד את השני, והחסרונות שלה לא מתאימים למי שאני.
אני אוהב לגעת, להרגיש, אין אצלי דבר כזה יותר מידי מגע, אבל חוץ מזה אני גם אוהב שנוגעים בי (אין לי נטיות, הכוונה היא למגע של בנות המין השני- רק כדי שיהיה ברור), והיא לא יודעת לגעת. זאת לא אשמתה, ככה היא, ואני בטוח שלמישהו אחר לא תהיה בעיה עם זה, אבל אני לא מישהו אחר.
טוב אין לי עוד מה להוסיף, נקווה שבסוף הכל באמת יהיה טוב.
עד הפעם הבאה,
Redman