השם של הקטע לא קשור לכלום, סתם הספר מונח לידי על השולחן וכשחיפשתי שם לקטע נזכרתי שהוא ירד במיקוד, אז לאות מחאה (לא באמת. ספרות זה מקצוע דפוק, מכריחים לקרוא ספרים שרובם לא משהו ומכריחים אותנו לחשוב שהכותב חשב בדרך מסוימת כשהוא כתב את הספר. ואני כקורא מושבע וכמאמין בדעה עצמית מתנגד לטימטום הזה).

ולעניינו.

הרבה זמן לא כתבתי פה, וכמו שכבר הבהרתי בקטעים קודמים שאם אין לי מה לכתוב אני לא אכתוב סתם מה עשיתי היום או משהו כזה, כי אין לי חשק לבזבז את הבטרייה של העכבר שלי על דברים שוליים שקורים לרובנו ביום יום.

אתמול היה לנו את המשחק לפני האחרון בכדוריד. משחק בשביל הפרוטוקול בלבד, אנחנו במקום השלישי בכל מקרה והקבוצה שהייתה נגדנו סיימה במקום הראשון וקיבלה את הצלחת אליפות בסוף המשחק.

יום לפני המשחק השוער השני (אין שלישי יותר, האידיוט סיים את השנה לפני חודש וחושב שהוא יחזור שנה הבאה ויהיה שוער ראשון) בא אלי וביקש ממני לתת לו לפתוח במשחק בכל מקרה, בגלל שזה הדרבי האחרון שלו (שנה הבאה הוא בצבא) והוא רוצה לשחק בו ואם לא הייתי מסכים היה סיכוי שהוא לא היה משחק. אז כמו שאפשר להבין בעזרת הבנת הנקרא פשוטה, המאמן אמר לי לפתוח ואמרתי לו שייתן לשוער השני לפתוח בגלל שהתכווץ לי שריר ברגל. בלי ויכוחים הוא הסכים ואמר לי למתוח את הרגל בינתיים.

כמה שניות לפני תחילת המשחק השחקנים שפתחו עברו אחד אחד (כמו בכל משחק) ונתנו כיפים לאלה שעל הספסל. השוער השני בא אלי וחיבק אותי ואמר לי שהיה לו כבוד לשחק איתי. רק בשביל לשמוע דבר כזה היה שווה לתת לו.

מאז שהוא ביקש ממני את זה יום לפני חשבתי מה לעשות. זה דבר ממש לא קל להחליט.

  מצד אחד, הרבה זמן שנאתי אותו. הוא השתלט על השער, עשה דברים בכוונה נגדי, במשחקונים באימון הוא הרביץ לי כאילו תוך כדי משחק וגרם לי להחזיר לו (דבר שאני לא אוהב לעשות במשחקונים כאלו).

  אבל מצד שני, מאז שהשוער השלישי עזב אני והוא ממש סבבה. אנחנו לא רבים על השער, מתחלקים בזמן שווה בשווה, כל פעם שמישהו מאיתנו מבקש מהשני לעמוד השני לא אומר מילה. ובקיצור הפכנו לחברים, בלי שום טינה על זמן משחק או דברים כאלה.

עם כל המגרעות שלו, כדוריד זה כל החיים שלו, אז לא יכולתי פשוט לדפוק לו את זה ולגרום לו לשנוא אותי כל ימי חייו, ונתתי לו לפתוח.

עם כל המחשבה על זה ועל עוד דברים שלא קשורים למשחק (היה לי שיעור נהיגה לפני ואחרתי למשחק ועוד דברים קטנים), נכנסתי לשחק אחרי רבע שעה בערך שהוא לא היה כל כך טוב, והייתי גרוע.

טוב לא באמת כל כך גרוע. עשיתי הכל נכון, עצרתי מכל עמדה, חטפתי 2 כדורים (לא קורה הרבה לשוערים), מסרתי למתפרצת, עצרתי מה-6 ומה לא.

הבעיה שלי הייתה מהפינה. הייתי אמור לעמוד ולא לזוז והכדורים לא היו נכנסים. רק חבל שבגלל החוסר ריכוז שלי לא שמתי לב איפה אני עומד ו4 כדורים נכנסו לידי והשתגעתי מזה. הם פשוט עברו לי מלימטרים מהרגל, הייתי יכול להזיז את הכף רגל ולעצור אותם. אבל בגלל הטעות במיקום שלי הכדורים נכנסו.

אבל לא נורא, זה לא יחזור שוב וזה כבר היה.

אז יאללה, שיהיה לילה טוב,

עד הפעם הבאה,

Redman