אמא שלי עצבנה אותי עכשיו.

אף פעם לא דיברתי על המשפחה שלי פה נראה לי, אבל לא נורא תמיד יש פעם ראשונה.

בקיצר הדלת של החדר שלי נטרקה בדיוק כשאמא שלי באה לדבר איתי אז זה נראה כאילו טרקתי לה אותה בפנים. היא התחילה לצעוק עלי אז צעקתי עליה יותר חזק ואז היא השתתקה כשהיא הבינה שלא עשיתי כלום.

בזמן האחרון אני לא ממש עם המשפחה שלי, ה3 שבועות בקנדה הספיקו לי.

זה לא אשמתי שאמא שלי לא עושה כלום בחיים שלה ואז יש לה טענות אלי.

איך בן אדם בגיל 46 יכול לחיות ככה אני לא יודע. אפשר להגיד לטובתה שהיא עבדה הרבה שנים בתור גננת ואז עזבה את המערכת בגלל שהיא דפוקה ולא שווה את המאמץ. סבבה קורה להרבה מקובל.

אבלכשהמחשבות שלה על לפתוח גן משלה נמשכים לאורך 8 שנים בערך זה כבר נהיה מוגזם. והיא עוד קונה דברים בשבילו, כאילו הוא כבר קיים.

אבא שלי ניסה לעשות לה הפתעה ולקנות לה את הבית שלידנו כדי שתפתח שם את הגן אבל בסוף לא מכרו אותו.

היא אפילו לא מנסה לטפח את עצמה, כל היום דואגת לדברים שוליים ומפגרים שאפילו לאחותי הקטנה כבר לא אכפת מהם.

טוב נעבור נושא אין לי כח לזה.

היה לי טסט כמובן, והטסטרית זיינה אותי בתחת, בלשון המעטה.

הטסט שלי היה מושלם, חוץ מפנייה אחת שהייתי צריך לעצור כדי לפנות אבל זה בקטנה ולא מכשילים על זה.

והיא משום מה החליטה שהיא רוצה להגיד שהיא דפקה לי ברקס. ואני ממש ממש ממש ממש ממש בטוח שהיא לא עשתה את זה.

כבר עבר כמעט חודש מאז ככה שאני כבר לא עצבני בגלל זה, אבל אז יכלתי להרוג אותה.

פחות משבועיים לימודים... נקווה שעד אז יהיה יותר טוב.

אה כן, נדלקתי עכשיו על עוד מישהי. מה יהיה איתי?