אני צריכה לכתוב
לכתוב ולקוות שבגלל שעבר כ"כ הרבה זמן אף אחד לא יקרא
שמתי לב שאני מקלידה הרבה יותר מהר
זה בטח קשור למשמרות
אז מה?
מה עובר לי בראש?
מה אני כ"כ רוצה לכתוב?
רוצה לכתוב שאני משתגעת
כן בהחלט אפשר להגיד שחציתי את הגבול ועכשיו אני משוגעת
מרגישה שחיה בעולם מנותק שם בבסיס
וזה הרס לי את הכל
או אולי זה בעצמם בנה עולם אחר
אני לא יודעת מה זה אומר
ואם זה לטובה או שמפה אני רק אראה שזו הייתה טעות
אבל קיבלתי החלטה
נפרדתי מהאדם שעשה אותי מאושרת במשך שנתיים
התרחקתי מהחברות הכי טובות שלי
אני מדברת עם המשפחה שלי פעם ביומיים במקרה הטוב
שלא נדבר על ידידים
חיה לי בעולם אחר
מטביעה את עצמי במשמרות, בלמידה
אבל גם בכיף צחוק עם אנשים שלפני שלושה חודשים היו זרים
אם הייתי רואה אחד מהם ברחוב לא הייתי מפנה את המבט אפילו
עכשיו חלקם חשובים לי בצורה לא יאומנת
אז הייתה פרידה
והיא הייתה כואבת
ולפניה היו מחשבות
והן כאבו אפילו יותר
והחוסר החלטיות
והכוח לעמוד על שלי לא היה חזק במיוחד
ולשבת מולך ולהגיד לך מילים קשות כאלה היה אחד הדברים הקשים ביותר שעשיתי
ולשבת מולך ולשמוע שכואב לך כאב לי יותר
ועכשיו אתה שם ואני פה
ואתה חי ואני חיה
ואתה מחייך
ואני מחייכת
אבל יש מעבר
וכשלבד קשה
ולך אולי יותר
אבל אני מאמינה בך כמו שאני לא מאמינה באף אחד אחר
ויש לך כוחות ואומץ ורצון עצום שזה הכי חשוב
ואתה תכבוש עולמות
ואני מצטערת שכואב לך בגללי
ואם היה אפשר הייתי לוקחת את כל הכאב הזה אליי כדי שלך יהיה קל יותר
אני מקווה שתרפה
תרפה ממני ומהקשר הזה
אני מקווה שנצליח לשמור על ידידות
ועל אכפתיות ודאגה אחד לשני
אני אוהבת אותך
וזה לא יעבור, לא בקרוב לפחות
אבל יש אחרת
ואני אמצא את האחרת שלי
ואני אעמוד על ההחלטה שלי
ואמשיך להאמין שזה לטובה
ושאני את הזמן הזה אשקיע בעצמי
בלבד
אני צריכה את זה
ואני דואגת לכולם
אבל לעצמי קצת יותר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סופרמיני