אז איפה הייתי עד עכשיו...?

תמונה של דייגים עומדים במפרץ משתקפת מהחלון.

מחר יש לי רופא שיניים על הבוקר
וממש בא לי כבר הרבה זמן להסתפר,
הכל דופק כמו שעון
וכמו תמיד אני כזו לא החלטית

עוד איזו קרחת מעטרת את העמוד הראשון בעתון.
כן, איזו אמיצה נינט

לילה של געגועים לחבר
וכלכך הרבה תכנונים לעתיד,
מטלפנים לגבי הצעות עבודה מפתות
ואני רוצה להתחיל כבר לחסוך כסף

סדין לבן כזה של בית חולים.

פתאום נהיה ממש קר בחוץ
וצריך להעביר את המזגן למצב של חימום,
הגיע עוד סו"פש שבא לי לנצל עד תום
אולי לרבוץ במיטה ואולי מועדון

חלפה ליד האוזן שלי שוב איזו בדיחה שחורה מהטלויזיה.
נדמה לי ששמעתי את המילה סרטן.

בלאו הכי האסוציאציות שלי פוחזות לשם
אותו שם שלא ירפה,
וגורם לי בלילה לבכות..

איך יכול להיות שעברה כבר חצי שנה..?