יחפה...

היום אני במצב רוח:

טוב, אז חזרנו ללימודים.

קרו הרבה דברים.

לחץ של שיעורים, הרבה שעות, אני רואה אותו את חברה שלו כל יום מול הפרצוף שלי וכדומה..

אז הנה כמה מילים על הכל:

הוא: לא מזיז לי ! ! !

אני רוהא אותו עם החברה הזאת שלו וזה פשט אידיוטי בעיניי. העיקר להיראות דביקים בציבור.

האמת.. שהדבר היחיד שמפריע לי במצב הנוכחי זה שאנשים כל הזמן מחכים לראות איך אני אגיב לדברים ואיך אני אתנהג. וכשאני אומרת שזה כבר לא עושה לי כלום הם לא מאמינים. אז זה קצת מתסכל.. אבל אני יודעת שיגיע היום שאני אמצא לי מישהו ואהיה איתו והם כולם יאכלו ת'לב על כמה שהם היו מפגרים. (:

לימודים: ממש ממש ממש ממש לחוץ!

כל היום שיעורים, לומדים עד מאוחר, עבודות, מבחנים ושאר ירקות..

בקיצור, מ י י ג ע

חברות: מצבי טוב מתמיד.

לא מהכוונה של "מקובלת" חחחח כבר אין דברים כאלה בגילנו.. אלא מהבחינה של ורדו ושל מוש ושל הילדים בכתה.

עם ורדו ומוש המצב מעולה. הלימודים החזירו אותנו לקשר טוב וזה ממש משמח אותי.

עם עוד חברה טובה שלי שמתחילת השנה התרחקנו ורבנו עכשיו מצבי מעולה.

והכתה שלי? אני פשוט מתה עליה. לפחות מאז שחזרנו מהשביתה.

גם במגמות אני ממש נהנית.

רק חבל שהעומס מעייף.. נקווה שיעבור בקרוב.

בקיצור.. אמנם ימים עמוסים אבל אני מרגישה הרבה יותר רגועה ושמחה עכשיו מאז שחזרנו ללימודים.

קמים בבוקר וסוף סוף עושים משהו ורואים אנשים במקום לשבת שעות מול הטלויזיה.

ימים של שקט.

שיימשכו.

שיהיה יום מעולה והמשך שבוע מעולה

אני.

היום אני במצב רוח:

אוקיי,

אז מלא זמן לי הייתי פה וקרו מלא דברים.

א) אני כבר שבוע עם דלקת ריאות.

זה התחיל ביומיים של שיעול שהייתי בטוחה שיעבור.

אח"כ עלה לי החום והייתי איזה 3 ימים עם 40 מעלות חום.

אח"כ הרופאה שלחה אותי לעשות צילומים בריאות ואיבחנו שיש לי דלקת ריאות.

אזז... אני יושבת לי בבית. עם אנטיביוטיקה וכל מיני סירופים מגעילים כאלה לשיעול.

"באושר ועושר עד עצם היום הזה.."

ב) ראיתי אותו.

את זה שאני לא מצליחה לשכוח כבר מלא זמן.

כל השביתה לא נפגשנו והפגישה איתו הייתה ממש ממש מוזרה.

בכלל לא שמתי לב שהוא שם. עמדתי ודיברתי עם חברים שלו ופתאום הסתובבתי והוא עמד לי מול הפרצוף.

אווווווווווף הוא כזה יפפפפפהההההה

למחרת, כצפוי, הוא שלח לי הודעה בשניה הראשונה שהוא יכל.

ודיברנו.

לעזאזל, יש לך חברה, די ! ! !

ג) חנוכה הגיע.

אתמול הדלקנו נר ראשון וכל החמולה מצד אבא באה אלינו הביתה.

אני פשוט לא סובלת את כל הילדים הקטנים האלה שעולים אליי לחדר ומחטטים בדברים.

התחרפנתי!

הרגשתי כמו מאבטח כל הערב אבל הכללי עבר נחמד.

ד) השביתה נגמררררררררררתתתתתתת!

אני לא זוכרת את השמות של חצי מהמורות שלי.

אני לא זוכרת מה למדתי בשיעור האחרון.

אני לא זוכרת את הזמנים של האוטובוסים.

אני אל זוכרת את המערכת.

ועכשיו כשחושבים על זה... איפה הביה"ס בכלל?! חחחחחח סתם סתם

לדעתי השביתה כבר איבדה את הטעם.

וטוב שחוזרים.

ה) טוב, אז עכשיו גמני מהמכורים.

פתחתי פייס בוק.

קצת מסובך וקשה הבין מה קורה שם אבל אני נכנסת לזה.

שווה ביותר!

מומלץ (:

חנוכה שמח לכולכם !

אוהבת מלא

אני.

3>