|
כינוי:
בת: 32 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 7/2008
תמונה (:
מר אופטימי,
אני מבטיחה(?) שזה המכתב האחרון שאני אכתוב עלייך.
כי למען האמת, בשנה האחרונה בזבתי עליך יותר מידי דפים.
וזו הפעם האחרונה שאני אנסה בכוחותיי האחרונים להזיל דמעה, אני לא צריכה להיות אומללה בשביל לזכות לקצת יחס ממך.
אבל מר אופטימי, עכשיו במכתב האחרון אחרי שכל המעגלים (שמי יודע למה פתחתי) נסגרו אני רוצה לדעת. האם ציפית שאני אאמין לדברים שאמרת? שהחיוך שלי מזיז לך משהו בלב?
אתה מכיר את המשל על הכבשה שכל פעם שיקרה וכשהייתה בצרה חיות היער כבר לא האמינו לה?
אז מר מסכה, ככה גם אתה. המילים שבזבזת עליי כבר חסרות משמעות מרוב שחזרו על עצמן ואיתן גם מסכת האופטימיות שלך.
אני, אני אבכה, אני אצעק, אני אחיה, אני אעשה כל דבר כדי לא להמשיך ולהיות כמוך.
אבל לפני שיגיע הזמן להתחיל להמשיך, לפני שתאבד אותי, רק תגיד לי מה אתה מרגיש כשגם אני מחייכת?
האם אתה מרגיש דבר?
[שכתוב של הקטע בפוסט הקודם]
הבת דודה הכי מדהימה שיש (:
לא בדיוק מבטיחה מתי יהיה הפוסט הבא.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
