הפעם האלף - גרסת בתא
השתקפויות, טארות, רישום, רשמים, שיקוף, ילדים, לבד, ביטוי, הארה. |
| 3/2007
איך לעשות קסמים (2)
''האם יש באמת קסמים'' אני שואל את עצמי
''מי רוצה לדעת'' עצמי שואל את אני
''אני'' אני אומר
''מי אתה'' עצמי לא מוותר
אני נובר בזכרונו מזיע וכועס
ושותק.
וכשאני שותק
אם יש מזל בא הקוסם לבקר
משרה מיד שלום ונחמה
ובתוך עצמי יש ידיעה
שאני והקוסם אמיתיים
באותה מידה
ובאותה מידה
אשליה
אני מנסה לוותר על התשובה לשאלה האם קסמים עובדים. עד עכשיו אף אחד לא מצא הוכחות חותכות לכאן ולכאן, זה פשוט סוביקטיבי מידי. השאלה המתבקשת יותר היא איזה חיים אדם מבקש לעצמו, ועל פי איזה קנה-מידה הוא שופט את עצמו. מי שרוצה בחיים קסומים, עדיף שיאמין שקסמים עובדים. או יותר נכון, מי שחי חיים קסומים יודע.
''אם אפשר באמת לבקש מה שרוצים
אז אני רוצה את האוטו ההוא מהפרסומות'' אני אומר
''אין בעיה'' אומר הקוסם ורושם
''מי לרשום שאתה''
אני מגמגם ומגרד בפדחת
נובר בזכרונו מזיע וכועס
ושותק.
וכשאני שותק
לפעמים בא הנזיר לבקר
מאושר מעצם היותו.
מי שרואה בעולם קניון גדול, שבעזרת קסמים יוכל להשיג את כל אשר חפצה נפשו ללא מאמץ, עלול להסחב אחר כך עם שקית הקניות שלו לכל מקום בו ילך. אבל האם הצורך שלנו בדברים לא בא מהמחשבה שאין מספיק, או שאני צריך משהו כדי להיות מאושר. מחשבות כאלה ממילא צריך להשאיר בכניסה לבית הספר לקוסמים.
וכשרע לי
אני אומר לעצמי שיחשוב חיובי
ואני מחייך ליקום
כאילו שהוא לא יודע
מה מסתתר לי מאחורי השיניים
כאילו שאני לא מכיר את עצמי
ורק עברתי פה במקרה
וכשאני לא מכיר את עצמו
לפעמים בא לבקר השטן
ומביא איתו את הלקח
שהשטן הוא בכבודי,
ובעצמי
מחשבות חכמות הם לא תמיד מחשבות חיוביות. אני לא מרגיש בנוח שאומרים לי ''לחשוב חיובי'' וסותמים את הגולל על עולם הרגשות שלי. מחשבות חכמות הן רק כלי להגיע אל הרגשות החיוביות שלי. אבל צריך ליצור אותם, בלי להדחיק את מה שכבר נמצא. זיוף לא יעבוד פה, לא לאורך זמן. ולכן אני לומד להסתכל פנימה בכנות אמיתית ולדעת מה באמת אני מרגיש עכשיו ולתת לזה מקום וזמן. כשאני לא מאשים אף אחד ברגש הזה ומקבל אותו באהבה. הוא עובר כמו סופת גשמים במדבר שמשאירה אחריה לבלוב ופריחה.
כשאני כועס ומפחד ועוד תחושות לא פרודוקטיביות שכאלה, אני רוצה לחשוב את המחשבות האלה: זה לא מועיל לכעוס או לפחד ולמרות זאת בכל רגש יש ניצוץ חיובי. אין רגש שאני לא מסוגל להכיל. אין רגש שלא אני בחרתי לחוות ולכן אני מקבל את הרגש הזה. חשוב לחוות רגשות במלואם אבל אין צורך לבטא אותם בצורה פוגענית, בעיקר לא בסביבה לא מכילה, ובדרכים לא הפיכות. ושוב, אף אחד לא יכול להיות אשם ברגשות שלי, כי אני בחרתי אותם לעצמי. מה גם שאין רגשות רעים.
אני מפחד להרדם בשמירה
לשקוע בעולם של פנטזיות
לאבד חומות הגנה.
יש הרי רוע בעולם וכאב
אני רוצה להזהר
האם באמת יש מספיק לכולם
האם באמת העולם טוב מיסודו
ולי כבר נמאס אז אני לא עונה
ואני שותק...
וכשאני שותק
אז עצמי עונה.
''מה שתבחר''
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
