הפעם האלף - גרסת בתא
השתקפויות, טארות, רישום, רשמים, שיקוף, ילדים, לבד, ביטוי, הארה. |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
אני עובד בקומה שניה, אני אף פעם לא לוקח מעלית, וגם בבקרים שקשה לי אני גומע את המדרגות בדילוגים. לפעמים כשאני לא מרוכז אני מגלה שהגעתי לקומה השלישית. ככה זה כשיש רגלים ארוכות וראש בעננים.
אחרי שאני פותח את דלת הזכוכית החלבית של הקומה השניה, אני חולף לכל אורך המסדרון, כי המשרד שלי כמעט בסופו, ומוצא את עצמי אומר לכל מי שדלת המשרד שלו פתוחה בוקר טוב בקול רפה ובשפה לא שלי, ואז מציץ מעבר לארון ואומר בוקר טוב לקוני. היא מגיעה כבר בשש ושלושים למשרד, אחרי שהיא מקפיצה את בעלה לעבודה שלו כי שללו לו את הרישיון על נהיגה בשיכרות, אז כשאני מגיע, היא כבר הספיקה לשמוע שעתיים את להיטי שנות השמונים, ולאכול מסטיקים. היא עונה לי בחיוך כשהראש שלה ממשיך להנהן בקצב המוזיקה.
פוליס. קינג אוף פיין.
אני רואה על השולחן שלה זר הפרחים הענק שהיא קיבלה כבר אתמול מבעלה. לא העזתי לשאול לכבוד מה, אבל עכשיו אני פתאום יודע, היום הרי זה וולנטיין דיי, ותמיד ביום האהבה הפרחים הרבה יותר יקרים.
טינה טרנר. ואט לאב גוט טו דו וויז דאט.
היום לפני שש שנים, לקחנו את הרכבת הכאילו גורלית הזאת. שמונה בבוקר בפריז, גאר דה ל'אסט. ארבע אחרי הצהרים, ציריך הופטבנהוף. היום לפני שש שנים ירדנו מהרכבת רק אני ואת ועוד שני תיקי גב, כנראה שלא כל כך גדולים, כי גם עזרנו לפולניה אחת לסחוב את התיקים שלה. עם אדית, הגרסה היותר בוגרת של קוני הינו אמורים להפגש רק בשבע בערב, ברציף ארבע עשר, כמו התאריך של היום, היא הדגישה. אז היו לנו שלוש שעות לחקור את העיר, והינו כמו מגלי עולם שנוחתים בארץ חדשה. את כל רכושנו יכולנו לנעול אז בתא לשמירת חפצים בתחנחת הרכבת, והינו מלאים סקרנות אז דבר ראשון הלכנו לאכול פלאפל.
סינדי לאופר, גירלס ג'סט ונא הב פאן.
עוד מעט רחל תתקשר לשאול אם אני זוכר. ואני אגיד שכן. אני לא אגיד לה אבל היא תדע, שזה בכל-זאת מרגש, כי נראה שאז הינו כל כך אחרים, אבל בעצם אנחנו עדין אותו הדבר.
בתוך הזרות הזאת, בתוך החברה הזאת שאת הקודים שלה עוד לא הצלחנו לפצח. בתוך ההורות הזאת, בטלטה הזאת בין אהבה ליאוש. בתוך הגעגועים האלה למשהו שלא ישוב לעולם. בתוך געגועים לאנשים שאתה אוהב והם שם. בתוך כל זה יש לנו אחד את השני,
ואת שתי התיקים שעוד מחכים לנו, שנמלא אותם ונצא לנדודים, גם אם לא ננדוד יותר לעולם.
וואם, אי נוור גונא' דנס אגיין.
| |
הבלוג זולל את זמני היקר לי
ושוב אני מפוצל בין כל הדברים שהיתי רוצה להעשיר בהם את עצמי
לשפר צרפתית וגם גרמנית וגם שוויצרית
לצייר
למדוט וגם לעשות יוגה וגם הילינג
לקרא את הספרים שהבאתי, וגם קטעים מהאינטרנט שמחכים לי במועדפים
לכתוב סיפורים ולקרא סיפורים של אחרים
להיות עם בני משפחתי
להתיחס לאנשים שיש לי יחסים איתם
להיות
להיות
להיות
אבל אני עוד לא מתיאש, עוד לא עוזב וממשיך הלאה
ממשיך לכבוש את העולם לרוחב
מאמין שיום אחד כל החלקים יהיו
לשלם
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
