מאחורי המסיכה.

אלו היו ימים של תמימות.

ימים של צחוק, ימים של אהבה אינסופית, ימים של אחדות רוצון טוב, ימים שבהם היינו תמימים.

ימים של ילדות, של רוגע, של פנאי, של שלווה.

ימים של משחקים, וחברות, חסרי דאגות.

ימים בלי פוזה,  בלי רושם,ימים בלי איפור ובלי נסיונות להראות משהו שאנחנו לא.

ימים של כנות.

ימים חסרי עבודה ומטלות.

ימים של שמחה,  כיף, של אופטימיות.

ימים... שבהם בקושי ידענו...

והיה לנו טוב עם זה.

עור חלק ומאוד בהיר, ללא שום פצע התבגרות, בקושי שדיים התפתחו,  גוף רזה מאוד מאוד, חיוך כזה תמים ושיניים דיי עקומות, גובה מאוד מינימלי, שיער חלק ובהיר באופן טבעי והפנים נקיות מאיפור.

וואו... להזכר בתקופה כה ישנה.  התמונות מזכירות.

מוזר.

כתה ז'....

הייתי עצובה, היה לי קשה עם עצמי.

אבל הכל היה כל כך מושלם.