מאחורי המסיכה.

אני יודעת,    אני אוהבת אותו.

סבבה, הבנתי את זה כבר.

ועכשיו הבנתי משהו חשוב עוד יותר.

בעצם.. אין לי שום סיבה לבכות עליו.

אני חכמה,

אני יפה,

לפעמים אני גם מוכשרת,

אני רגישה,

אני מבינה,

ובגלל זה אני לא צריכה לבכות עליו.

אני עוד אמצא מישהו שאני אוהב ויאהב אותי בחזרה.

וזה לא נורא אם זה לא הוא.  (:

איזה כיף להשתחרר ממנו פתאום, מההרגשה החונקת הזאת שאני צריכה אותו ורק אותו, שאין אפחד אחר בשבילי, שהוא האחד שאני צריכה ואוהבת עכשיו. הוא עדיין האחד שאני צריכה ואוהבת עכשיו, אבל יהיו עוד הרבה אחריו, זה מה שהבנתי פתאום, וזה עניין של זמן. :]

כיףלי כיףלי וכיףלי!!!