מאחורי המסיכה.

אני כבר מדמיינת את הנשיקה הראשונה שלנו, אחרי שנה וחצי.

אני כבר מדמיינת איך אני רצה אליך ואתה מחבק אותי חיבוק ענק.

אני כבר מדמיינת את השפתיים שלך נוגעות בשלי, כמו פעם, כמו אז, רק עם תשוקה הרבה יותר גדולה.

אני כבר מדמיינת אותך בא אליי שוב, אבל הפעם מכיר באמת את המשפחה שלי.

אני מדמיינת איך אני שוב באה אליך, אבל הפעם כנראה יהיה לי קשה יותר עם המשפחה שלך,

אחרי כל זה שהם יודעים שנפרדתי ממך והכל, וזה שגרמתי לך להפרד מהחברה הקודמת שהם אהבו.

אני כבר מדמיינת את שנינו עוברים את כל המחשולים שבדרך, ואת כל הקשיים, כי לא אכפת לנו, העיקר שנהיה יחד.

אני כבר מדמיינת איך הכל יהיה שונה איתך.

אני כבר מדמיינת את עצמי רגועה בזרועות שלך.

אני כבר מדמיינת אותך,

מאושר.  יחד איתי.

אני כבר מדמיינת, איך נגיד אחד לשני, את כל הדברים ששמרנו כל כך הרבה זמן.

אני כבר מדמיינת את שיחות הגעגועים בטלפון.

אני כבר מדמיינת אותך שוב נפתח אליי, אבל יותר.

אני כבר מדמיינת, כמה שהקשר שלנו יהיה קשה מבחינה מינית. כמה שאז היה לי קל לסמוך עליך, ועכשיו אחרי מה ששמעתי עליך ועל..החברה שלך, יהיה לי הרבה יותר קשה.

אני כבר מדמיינת אותך אומר לי, את אותם דברים שאמרת במסנג'ר, בכזו כנות, בכזו רגישות, רק פנים מול פנים, כשאתה חבר שלי, ולא תפוס על ידה.

אני כבר מרשה לעצמי לדמיין, את כל הדברים שפחדתי לרצות.

אני כבר מדמיינת אותנו יחד.  זה כבר כל כך קרוב...

((הוא בחו"ל.))

זאת לא כל כך שיחה למסנגר...אבל... בעיקר מה שיש לי לומר זה..שאני לא נותן לך לברוח לי מהחיים עוד פעם

ואני הבטחתי לעצמי שאני לא אברח לך מהחיים עוד פעם.. אבל אתה חייב להבין אותי, קשה לי.

קשה לי עם זה שאני צריכה אותך כל כך הרבה איתי ואתה לא יכול להיות שם בשבילי..

אבל..אני כל כך רוצה להיות שם בשבילך..אם רק היית יודעת כמה.