מאחורי המסיכה.

למרות העומס, והלחץ, והקשיים בלימודים, והריבים עם החברים לפעמים, והעצבים שמתרבים בזמן האחרון,

אני ממש יכולה להגיד ש..

אשכרה,   טוב לי. באמת שטוב לי.

וזה כזה כיף להגיד שטוב לך ולדעת שזה נכון.

וזה כזה כיף שטוב לי ואני מאושרת, ואני ממש לא צריכה ורוצה חבר, ואני מאושרת גם בלעדיו, ושאני לא צריכה כל מיני דברים חיצוניים שיגרמו לי אושר,

אני גורמת אושר לעצמי.  אני אוהבת את עצמי, ואני אוהבת את זה.

ולכל אלו מכם שמסיקים מסקנות מהר מידיי, זה שאני אוהבת את עצמי, זה אומר שאני שלמה עם עצמי, זה אומר שטוב לי לחיות עם עצמי ושאני מצליחה לגרום לעצמי לחיות בנחת בלי שמישהו אחר יצטרך לגרום לי לחיות ככה.

זה לא אומר שאני אגואיסטית פתאום, זה לא אומר שאני לא יודעת לאהוב אחרים. אפילו להיפך, אני עוד יותר יודעת לאהוב אחרים, בגלל שטוב לי עם עצמי. ואני לא מתעסקת כל הזמן בצרות שיש לי, ובהרגשות רעות שיש לי עם עצמי, כי כרגע אין לי, אז אני פנוייה יותר בלב ובכלל, לעזור לאחרים ולחברים שלי ולאהוב אותם.

קיבלנו מין סוג של.. תעודות סימסטר שני? לפני סיום כתה י', שביום האחרון אנחנו שוב מקבלים תעודות, מין איזה סידור מוזר כזה.

והציונים שלי היו דיי על הפנים.

ואני באמת משקיעה, תמיד אני משקיעה ותמיד מוציאה ציונים מעולים. אבל זהו, נגמרו לי הכוחות. באמת.

נשבר לי הזין מהשנה הזאת, היא כל כך קשה.

וכוסעמק, איך אני אמורה לאזן את כל העיסוקים שיש לי בחיים כשכל אחד חושב שהוא הדבר היחיד שיש לי בחיים,

כמו הלהקה שלי, שהם מכריחים אותנו לא להפסיד אף חזרה בלה בלה בלה כי אנחנו צריכים להתחייב ללהקה כי בלה בלה בלה, משהו כזה.

וכמו הבצפר, שכל מורה חושב שהוא המקצוע היחידי שיש לי ועליו אני צריכה להשקיע את כל הזמן.

וכמו התנועה, ההדרכה שלי, שמצפים ממני להיות איזו מדריכה סופרוומנית כי אני צריכה להשקיע בחניכים, ומעבר לזה, דורשים ממני לעשות דברים שאפילו מתפקידי לא לעשות אותם בתור מדריכה, אבל אלו הציפיות של ההורים החצופים ביישוב והרכזים מהמדריכים.

אז איך אני אמורה לשרוד ת'שנה הזאת ולהוציא ציונים טובים? דיי, באמת שנשבר לי מזה.

יש לי 3 בגרויות השנה, מה שאומר שבחודש האחרון יש לי איזה 3 מתכונות לעשות, וחוצמזה עוד 2 מבחנים במקצועות אחרים, ו2 עבודות שאני צריכה להגיש. ובנוסף לזה יש לי פעולות להכין ולהעביר לחניכים. איך זה יקרה?!

אין לי כוח, אני צריכה חופש.

אהה, ולאלה שהגיבו בפוסט הקודם, החזרתי לכם תגובות.

טוב, אני מודה.

אני מקנאה.

היה לי קשה לראות אותם ביחד מחובקים בל"ג בעומר, לא הצלחתי להסתכל על זה, מייד סובבתי את הראש.

כי.. זה מוזר לי.

אני לא רגילה לזה.

פשוט.. כן. זה עושה מין איזו צביטה קטנה בלב.

אבל אני באמת מאושרת בשבילו. בל"ג בעומר גיליתי כמה שהיא ילדה מתוקה, יפה, צנועה, באמת נשמה טובה.

הכי מגיע לו אותה בעולם, היא מקסימה.

זה פשוט מוזר.

ולא יודעת אם קנאה זאת המילה הנכונה להרגשה שלי.

זו פשוט פעם ראשונה שראיתי אותם.. לא רק מדברים. לראות אותם מדברים כבר התרגלתי, ואני אפילו אוהבת לראות כמה שהם חמודים ביחד.

אבל פתאום ככה בבום לראות אותו שם עליה ראש והיא מלטפת אותו, המישהי הראשונה שמלטפת אותו מאז שאני ליטפתי, זה מוזר.

היה בזה משהו מביך, הסתובבתי אחורה והיה חשוך אז ראיתי זוג ישוב בחובק ביחד ולא קלטתי מי אלה, ובהיתי בהם ואז קלטתי שזה הם אז מייד סובבתי ת'ראש, כי זה פשוט יצא מביך. לשלושתינו אני חושבת.

אני רוצה לשבת איתם ביחד, כשהם מחובקים, ולדבר איתם, ולצחוק, ולהרגיש סבבה בלי שאפחד מאיתנו ירגיש שזה מביך.

אולי עוד יבוא היום הזה בקרוב.

אם לא הייתה לך חברה הייתי אומרת לך את כל מה שאני יודעת שהיה עושה לך טוב.

הייתי אומרת לך כמה טוב היה לי איתך, כמה שהייתי מאושרת.

אם לא הייתה לך חברה הייתי אומרת לך כמה אני מעריכה אותך,

הייתי אומרת לך שאני חושבת שאתה הבנאדם הכי מדהים שהכרתי, גם אם אנחנו לא מסכימים על הרבה דברים.

אם לא הייתה לך חברה הייתי אומרת לך כמה הרבה פעמים כשאנחנו מדברים אני מרגישה שאני פשוט צריכה את החיבוק שלך.

אם לא הייתה לך חברה הייתי באה ומחבקת אותך.

אם לא הייתי לך חברה הייתי מדברת איתך על הקשר הארוך והממושך שהיה לנו,

הייתי מריצה איתך בדיחות על כמה שהיינו ביישנים אז.

אם לא הייתה לך חברה הייתי אומרת לך כמה אני חושבת שעם כמה שהקשר בנינו היה מדהים, הוא היה צעיר, הוא לא היה מספיק בשל.

וגם הייתי אומרת לך, שלפעמים אני מרגישה שאנחנו צריכים להיות שוב ביחד, כדי לתקן את הקשר, כדי להפוך אותו לבוגר יותר, כדי לסגור את הסיפור בנינו, כדי שנוכל להיות בקשר כמו שאמור להיות בגילנו, כדי להמשיך את הקשר שהיה אז כשאנחנו הרבה יותר בוגרים.

אם לא הייתה לך חברה הייתי אומרת לך שזה נראה לי מדהים זה שכשהיינו ביחד המשיכה בנינו בכלל לא הייתי העיקר,

אלא הדיבורים, העזרה, השיתוף, ואני רואה את זה בכך שאנחנו עדיין בקשר כזה, רק בלי הקטע של המיניות.

אם לא הייתה לך חברה הייתי אומרת לך כמה קשה לי לפעמים בלעדיך, ולא בתור חבר אלא.. בתור בנאדם שיהיה שם בשבילי.

אם לא הייתה לך חברה הייתה אומרת לך שלפעמים כשקשה לי, או שאני עצבנית, או סתם בכלל, אתה הבנאדם היחיד שבא לי לדבר איתו.

וגם הייתי אומרת לך, שנראה לי, שכרגע אתה הבנאדם היחיד שאני יכולה לסבול אותו ואפילו להינות מלהיות איתו 24 שעות ביממה, ואתה בנאדם החיד שלא משנה כמה נדבר, בחיים לא ייגמרו הנושאים לדבר להם, תמיד נמשיך ונמשיך..

אם לא הייתה לך חברה הייתי אומרת לך כמה שאני אוהבת את השינוי שנעשה בך, וכך גם בי, ושחבל שכרגע אנחנו לא יכולים לחוות את אותו קשר רק כששנינו בני אדם שונים לגמרי.

אם לא הייתה לך חברה בטח הייתי אומרת לך להמשיך לחפש, לשכוח אותי, הייתי אומרת לך שבקלות אתה יכול למצוא מישהי אחרת שתאהב.

אם לא הייתה לך חברה, הייתי אומרת לך כמה שאני מצטערת על איך שנפרדתי ממך ומיד אחר כך הייתי חברה של מישהו אחר, הייתי מסבירה לך את כל הרגשות שלי והמחשבות שלי מאחורי זה.

אם לא הייתה לך חברה הייתי אומרת לך שלפי דעתי הרגשות בנינו תמיד יישארו, הם תמיד יהיו קיימים בליבינו,

ומעבר לזה, תמיד תמיד נעריך אחד את השני ונהיה החברים הכי טובים, גם לא בתור זוג.

אם לא הייתה לך חברה, הייתי אומרת לך שאני חושבת שאתה צריך ובטוח יכול למצוא אחת.

אם לא הייתה לך חברה, הייתי אומרת לך כמה שטוב לי לבד עכשיו, ושזו תקופת חופש בשבילי.

אם לא הייתה לך חברה הייתי יותר פתוחה איתך אפילו מאשר אנחנו עכשיו (ואנחנו ממש פתוחי אחד עם השני).

אבל... יש לך חברה. ואני בחיים לא אגיד לך את כל הדברים האלו, כי אני רואה שאתה מאושר.

ואני מאושרת מלראות אותך מאושר, והאמת? גם אני מאושרת ככה. לבדי. ואני אפילו לא יודעת אם אני בכלל מוכנה למחוייבות עכשיו, ואני בכלל לא בטוחה שאני רוצה אותך בתור חבר. אבל זה לא משנה את העובדה שאתה האדם הכי מדהים שהכרתי, ושהכי טוב לי לדבר איתו בעולם, ושאני חושבת שמגיע לך לדעת את זה. אבל אני בחיים לא אגיד לך את זה כשיש לך חברה כי בחיים לא הייתי רוצה להרוס את מה שיש בינכם, או את זה שאתה נראה לי מתחיל לאהוב אותה, ואני לא רוצה שרגשות אליי יצוצו פתאום, כי זה פשוט לא פייר, במיוחד כשאני לא יודעת אם אני בכלל אוהבת אותך.

ובלי שום קשר, מי יודע, אולי בכלל אף פעם לא אגיד לך את זה, גם אם תהיה חברה וגם אם לא, אולי עדיף שאנחנו לא מאוהבים,

כי טוב לי ואני מאושרת מכל רגע שלנו בתור ידידים.

רק תבטיח לי, שתמיד תהיה שם בשבילי, 
כי אני מבטיחה. טוב?