מאחורי המסיכה.

אני פשוט צריכה אותו כאן איתי.

עוברים עליי כלכך הרבה דברים לאחרונה, ואני צריכה שהוא יהיה פה איתי.

אני צריכה שיחבק אותי, שירגיע אותי כמו שרק הוא יודע, שיגיד לי, שהכל יהיה בסדר, כי רק לו אני באמת מאמינה.

קשה לי בלעדייך, זה כל כך קשה.

תחזור כבר,

תפרד ממנה,

תהיה איתי.. כבר.

נמאס מלחכות.

אולי בעצם לך נמאס יותר מאשר לי? אתה מחכה הרבה יותר ממני, לי היו הרבה דברים ורגשות באמצע, לך כלום.

אני רק רוצה לצעוק את זה לכולם, לכל העולם,

שאני אוהבת אותך.

אוף, כל כך אוהבת אותך!!!!!!!!!!!!!!

חברה שלי כתבה עליי ועליו שיר, לפני כמה חודשים, כשעוד חשבתי שהם מאושרים ביחד, וכשאני הייתי מאושרת בשבילם, למרות שהרגשתי אליו משהו וידעתי את זה שהוא תמיד יהיה בלב שלי.

תמיד בליבך

מי זאת שקטפה לך את הלב

בפרדס אתה מסתובב

אני רואה אותך מאושר (?!).

היא זאת שנגעה במקומות שאני

שרצתה קצת יותר, במקומי

אז לא היית נשאר.

לרקוד, לצרוח עד השמים,

שיפסיק ליפול לי גשם מן העיניים

שנמרח יחד את הדמעות,

ושלא יראו סימנים.

עכשיו את נושמת,

מה את נדהמת,

הוא שם תמיד בליבך.

מי זאת שהחזיקה לך את היד

שנשארת איתה לא לבד

שרצית בעצם לחיות את אתמול

היא זאת, שטיפסה את כך החומות

וממני לקחה לבנים, בשביל לבנות

עוד משהו איתך מהכל...

לרקוד, לצרוח עד השמים,

שיפסיק ליפול לי גשם מן העיניים

.....

אני לא מסוגלת, להחזיק עוד דקה

זה יוצא מכל מבט, מכל נשיקה

השפתיים חמות לי, והראש מסתובב

מי זאת שעדין,

נשארה לך בתוך הלב?

לרקוד, לצרוח עד השמים,

שיפסיק ליפול לי גשם מן העיניים

שנמרח יחד את הדמעות,

ושלא יראו סימנים.

עכשיו את נושמת

ומה את נדהמת

את שם תמיד... בליבו.

הולך להיות חופש

טוווו-וווווווב!!!!  DDDDD:

יצאתי למסיבה מחוץ לאיזור שאני גרה בו, כזה רחוק.. והיה כל כך כיף, סופסוף אפשר להשתחרר באמת ולרקוד איך שבא לי בלי שכל מי שמסביבי אני מכירה ונועצים אחד בשני מבטים, אלא פשוט אני לעצמי ולחברות שלי.   היה כיייייף!

ואתמול הלכתי לחברה שהיה לה בית ריק, היו שמה כמה בנות בהתחלה ויותר מאוחר כמה בנים הצטרפו ועשינו בריכה בבריכה כזאת מתנפחת של תינוקות, זה היה קורעע!

וזו רק הפתיחה של החופש, מבחינתי החופש עוד ארוך, יש לי עוד הרבה דברים להספיק, והדברים האלו התחילו אותו בצורה מושלמת.

יהיה כיף,  כל כך כיף...     איך חופש יכול בכלל לצאת רע?!   DDD

:  I'm gonna feel FREE!!!!!!!

יש ת'ימים האלה, שאתה מרגיש שלא יכול להיות עוד רגע שתהיה עצוב בו.

שאתה לא חושב שזה הגיוני שתהיה עצוב עוד אי פעם,

כי אין לך סיבה להיות עצוב, כי לא תהיה לך סיבה בחיים. כי אתה אוהב את עצמך, וחושב שתוכל להיות מאושר בכל רגע בחיים, בזכות עצמך.

מכירים את הימים האלה?..   (:

יווו איזה שוק, עליתי על האנקונדה! :O

אני הכי פחדנית בעולם, שתבינו, אני כבר שנים הולכת ללונה פארק ותמיד לא עליתי על האנקונדה כי פחדתי פחד מוות.

ואתמול עליתי.

אני עולה ומתיישבת, והרכבת מתחילה לעלות, ואז התחלתי לבכות ולמלמל לעצמי: "מעין איזו מפגרת את שעלית, למה עשיתי את זה למה? טעות חיי...". חברה שלי שישבה לידי הסתכלה עליי ועושה לי "מעין, את לבנה כמו סיד, הכל בסדר?!" ואני רק בוכה וצועקת עליה "תעזבי אותי, פשוט תעזבי אותי, שיעבור כבררר!"

אבל... עשיתי את זה, בכיתי, צרחתי, הסתגרתי בתוך עצמי, כמעט מתתי, אבל עשיתי את זה!! D:

וככה סימנתי איקס על עוד פריט ברשימה של הדברים שבחיים לא עשיתי, פה למטה בבלוג.

אני כבר מדמיינת את הנשיקה הראשונה שלנו, אחרי שנה וחצי.

אני כבר מדמיינת איך אני רצה אליך ואתה מחבק אותי חיבוק ענק.

אני כבר מדמיינת את השפתיים שלך נוגעות בשלי, כמו פעם, כמו אז, רק עם תשוקה הרבה יותר גדולה.

אני כבר מדמיינת אותך בא אליי שוב, אבל הפעם מכיר באמת את המשפחה שלי.

אני מדמיינת איך אני שוב באה אליך, אבל הפעם כנראה יהיה לי קשה יותר עם המשפחה שלך,

אחרי כל זה שהם יודעים שנפרדתי ממך והכל, וזה שגרמתי לך להפרד מהחברה הקודמת שהם אהבו.

אני כבר מדמיינת את שנינו עוברים את כל המחשולים שבדרך, ואת כל הקשיים, כי לא אכפת לנו, העיקר שנהיה יחד.

אני כבר מדמיינת איך הכל יהיה שונה איתך.

אני כבר מדמיינת את עצמי רגועה בזרועות שלך.

אני כבר מדמיינת אותך,

מאושר.  יחד איתי.

אני כבר מדמיינת, איך נגיד אחד לשני, את כל הדברים ששמרנו כל כך הרבה זמן.

אני כבר מדמיינת את שיחות הגעגועים בטלפון.

אני כבר מדמיינת אותך שוב נפתח אליי, אבל יותר.

אני כבר מדמיינת, כמה שהקשר שלנו יהיה קשה מבחינה מינית. כמה שאז היה לי קל לסמוך עליך, ועכשיו אחרי מה ששמעתי עליך ועל..החברה שלך, יהיה לי הרבה יותר קשה.

אני כבר מדמיינת אותך אומר לי, את אותם דברים שאמרת במסנג'ר, בכזו כנות, בכזו רגישות, רק פנים מול פנים, כשאתה חבר שלי, ולא תפוס על ידה.

אני כבר מרשה לעצמי לדמיין, את כל הדברים שפחדתי לרצות.

אני כבר מדמיינת אותנו יחד.  זה כבר כל כך קרוב...

((הוא בחו"ל.))

זאת לא כל כך שיחה למסנגר...אבל... בעיקר מה שיש לי לומר זה..שאני לא נותן לך לברוח לי מהחיים עוד פעם

ואני הבטחתי לעצמי שאני לא אברח לך מהחיים עוד פעם.. אבל אתה חייב להבין אותי, קשה לי.

קשה לי עם זה שאני צריכה אותך כל כך הרבה איתי ואתה לא יכול להיות שם בשבילי..

אבל..אני כל כך רוצה להיות שם בשבילך..אם רק היית יודעת כמה.

התנתקתי ממלא אנשים בזמן האחרון, כי היו לי כל כך הרבה דברים על הראש, שהייתי עסוקה רק בהם.

כמו המחנה והתנועה שלחצו עליי מלא והיו לי מליון דברים להכין, כמו העומס של הבגרויות, כמו החזרות האינסופיות בלהקה לקראת הפסטיבל.

הזנחתי קשרים, שכחתי מאנשים שאני מאוד אוהבת, אולי בעיקר מחבבת, כי לא יצא לי ממש להכיר רותם, אבל במקום להכיר יותר לעומק רק התרחקתי, כי באמת לא היה לי זמן.

וזהו, עכשיו יש לי, ויש לי רצון לחזור אל הקשרים האלו, האנשים האלו, לבלות איתם, להכיר אותם, אנשים גרמו לי לחייך מלא ושכחתי מהם.

אני רוצה לחזק את הקשרים האלה.

וזה מעולה, כי יש לי מלא זמן עכשיו, קיץ, חופש!!! אני יכולה לעשות מה שבא לי, ואני באמת אעשה את זה.

אני אחזור אליהם, אני אדבר איתם, ואני אפגש. לא רוצה שהקשרים האלה יברחו לי...

**נעם, דפנה, איתן, רותם, אילה, נעמה, צוק, צליל, נעמה, ירדן, יסמין, עופר, פלג, ג', דניאל, כרמל, דור, אילת, אילה, סיון, נעם, תומר** -סתםאיזושהיתזכורתלעצמי,תתעלמו.

אהה, וחשוב לי.. שמי שלא קרא את הפוסט הקודם, שיקרא.

אחרת.. תפסידו את כל העלילה. (: חח

ההמשך לפוסט הקודם יבוא.. כשתהיה לי תשובה ברורה ממנו. דיברנו. יש לי הרבה מה להגיד על השיחה הזאת, אבל היא עוד לא נגמרה, כשהיא תגמר סופית אני אספר.