My Strange Life

עוד מעט שנה מאז ששנינו גרים ביחד.

אולי זאת הייתה טעות.

נולדו בי מחשבות שהיינו צריכים להתאהב במקום אחר בזמן אחר.

יש לי גוש בגרון והראש שלי כבד ממחשבות.

אתה עוזב עוד מעט ומוזר אבל זאת המחשבה האופטימית היחידה שיש בי כרגע.סוג של הקלה.

יהיה בינינו  421.6 קילומטר.

עם כל קילומטר שגדל בינינו יגדל גם התיסכול,כעס,שנאה,חוסר אמון,בילבול,אי הבנה וכ'ו...

בגלל חברויות חדשות,עבודה ולימודים,נקודות מבט על החיים משני קטבים שונים יגדלו להם גם מטרות שונות

ואז נבין..או שהבנו כבר ולא רוצים להאמין שזה מזמן כבר נגמר

אני פה כבר שנה,לצידך אוזן קשבת וכל כולי מוכנה להמשיך לעמוד אייתנה,

אני אוהבת אותך וסובלת מהמילים שלך אשר משאירות לי כוויות

איני מבנה מה אתה רוצה..

אני חזקה אך יכולה להישבר וזה עוד מעט יקרה.