-Time Of Your Life-

ואולי זה פתטי להאמין לדברי קוראות בקלפים כשאמרו לי מספר פעמים

"לעולם אל תסתכלי לגבר בעיניים הוא עלול להתאהב בך", במספר גרסאות שונות.

כי אחרי הכל, המשפט: "מיים שקטים חודרים עמוק", מאפיין אותי במובן מסויים באמצעות העיניים.

איבר משמעותי בעיצוב דמותי, : גדולות, חודרות, לא נחות לרגע, מסתכלות, בוחנות,

נשאבות לתוך עיניים אחרות במבט סקרן ותמים, אולי אף מושך. מראות יופי עדינות ומבפנים ?! מתחולל עולם שלם.

כי זו אני, שקטה, מופנמת, מסתכלת מהצד, לא מחפשת להיות במרכז הבמה,..

ומי שמתקרב נפתח לגלות דמות אחרת, אישיות שונה- אותי.

אחת מלאה דעות, מחשבות, אחת שרוצה להגיד, המון להגיד ונמנעת.

וזו פעם ראשונה שאני כותבת בגוף ראשון, אולי קצת מנסה להבין את עצמי, מעשה שנשכח עם השנים.

אז אולי היתי צריכה להקשיב, ולהמנע מלמצוא את עצמי צולבת מבטים איתו- איתם.

אחרת כל זה לא היה קורה. לא לי. לא ככה.

אך עיניים לא יכולות לשקר, יש בהן הרבה מעבר לעישונים. הן משדרות את מה שהפה לא מסוגל להגיד.

Look in to my eyes ,you will see what you mean to me

'לא שותים

לא מעשנים

לא עושים סמים

לא מהמרים

לא משחקים סנוקר

לא צופרים בפקקים

לא מקללים בכבישים

לא מתחילים עם בנות

לא רוקדים במועדונים

לא רוקדים בכלל'....

על מי אתם עובדים ?!

סוף שבוע טוב!

אעלה פוסט בהמשך.

(:

מצב רוח מצוין- לשם שינוי.

הפרעות שינה. עד מתי !?

תור לניאורולוג דחוף.!

'אני לא רוצה לאהוב, אני מפחדת לאבד את כל מה שיש לי, כמו שאיבדתי עד היום '.

לפעמים צריך להבחין לזהות מהו גבול הטעם הטוב, לדעת מתי לעצור, לוותר, להמשיך הלאה, סוג של הרמת ידיים- בהכחשה.

לא תמיד להסתכל על זה כתבוסה, להיות מספיק בוגרים למתרחש סביבך, במיוחד כשאתה עומד מאחורי זה. וזה לא שזה נובע מקושי, ולא מגיע ממקום חולשה או חוסר אכפתיות, אלא להבין שהצד השני ויתר עליך, ואתה מרגיש שאין טעם להתאמץ לשווא, הרי יש עובדות בשטח שאומרות- נגמר.

ומה הסיכוי שתקרא את זה....... :\

תמיד נשארתי אמיתית, למרות המסתוריות שכ"כ אהבת, לא מחפשת תירוצים, או דרכי בריחה,

וכרגע כשאיבדתי אותך ומניחה שסופית, ארשה לעצמי לומר כמה מילים שאולי יעזרו לי לשכוח אותך ולהצדיק את מעשייך במובן מסויים.

אז אם ננתח את המאורע שנינו בפה אחד נגיע למסקנה שזה באשמתי. התקרבתי עד כדי נקודת תורפה, פגיעה, היו עובדות שהתעלמתי מהן..

העדפתי להמשיך את האופוריה הזאת- איתך, את המצב הכה טוב הזה שיסתדר לשנינו עד גבול מסויים.

אז אולי היתי צריכה לעצור מוקדם, להיות מספיק בוגרת להבין שמכאן והלאה זה רק יחמיר, מן סימן הזהרה,

אז נכון שהיתה תקופה מדהימה, ונכון שסמכתי עליך בעיניים עצומות, לכל מילה שאמרת היתי מרותקת כמו שילד קטן מרותק לסיפור גיבורים,

ואולי אגיד שהיתי פתטית בכדי להאמין שתדבר איתי תמיד.. כי אלו סתם מילים, ובמצב שבירה תמיד קל להרים ידיים, וזה מה שבחרת לעשות.

היכולת שלך להתעלם ממני באותו לילה הפתיעה אותי, קשה לי לחשוב שלא נדבר, שאיבדתי גם אותך, מן הרגל לאבד אנשים קרובים אלי,

ומימי הראשונים היתי נדונה לכך, וכך זה יישאר תמיד, החיים עוברים עם מחלוף אנשים, ובמחלוף הזה תפסת חלק משמעותי מאד.

להתראות חבר.

קצת כועסת אבל מבינה

לא נעלמת לי בכוונה

פשוט שבינתיים כאן כל-כך הרבה קרה

עכשיו אתה חוזר בחזרה

קצת עצוב לי אתה איש כזה חכם

ורק דבר אחד למדתי ממך

 עזבתי את הבית עברתי לדירה שכורה

 ועכשיו אתה חוזר בחזרה

 אבל אתה יכולת להתקשר, אני יכולתי לענות

יכולנו לדבר, אפילו על שטויות

שנים אני חשבתי שאולי עשיתי משהו רע

ועכשיו אתה חוזר בחזרה

 אבל אתה יכולת להתכתב, אני יכולתי בלילות

לשכב עם ערימת שקרים ולהתעלות

היום כבר לא פוחדת שיעזבו בלי אזהרה

אז עכשיו אתה חוזר בחזרה.

טיפשה.

MISS YOU

-SOL-ירה אז עכשיו אתה חוזר בחזרה

WINTER

2008

והגשם לא מפסיק לרדת, רשמי התחיל החורף.

העונה המדכאת הזאת, שמסתירה משהו כ"כ יפה,

אחרי הכל, יש משהו קסום בכל האוויר הקריר, הגשם, התחושה האפרורית בחוץ..

ואני מתגעגעת אל אותה ילדות תמימה,

שהיינו מתלבשים במעיל שעבר דורות במשפחה, ובמגפי פלסטיק, לקפץ בשלוליות וליהנות מיזה,

ללכת עם מטריית פו הדוב, להיות מרותקים לגשם היורד, לשבת מול התנור ולצפות בסרטי דיסני,

ושאמא תגיש מרק חם, ואחרי המקלחת להתעטף בחלוק מהחורף הקודם, לרוץ אל מתחת לשמיכה של אמא ואבא,

ולפחד מכל רעם בחוץ, ואני מתגעגעת אל אותה ילדות חורף,  לא לדעת מעין מגיע הגשם, ולהשתוקק לבואו.

וכרגע בבסיס, עם מדים ומעיל דובון, והחורף הוא רק מזג אוויר, הרי יש דברים יותר חשובים לעשות,

מביטה אל אותן שלוליות, שומעת את הגשם, ומדמיינת שוב, את אותה ילדות,..

מתגעגעת לאותו טעם טוב של אוכל חם, אל אותו חום משפחתי- בבית.

דברים שאספקתי לעשות מתחילת החורף?