היציאה של אתמול התחילה כמו כל יציאה סטנדרטית מן המניין.
נקבעה שעה, מקום מפגש וסכום הנאסף מכל גולגולת שתרצה לזלול, לשתות או לעשן.
יצאתי מהבית ב9, ובלי שאני אספיק לעשות אפילו חצי מהדרך,
התחילו לפרוח מולי פרצופים מוכרים. גוש בלונדיני בשם גלי, אילנה, ענבר ומור פגשו אותי כשהן יושבות מתחת לגגון של פיצוציה עם כמה יצורים זכריים לא מוכרים.
כמה מטרים אחר כך, פגשתי את יניב שדיבר כל כך הרבה זמן בטלפון בניסיונות נואשים וכושלים להסביר למשפחה שלו איך לפתוח מדיאה פלייר, שחשבתי שיצמחו לו בקרוב שורשים.
מהנוכחים: אני, גלב, ליאנה, קטי, טומי, אירה, וויטל, לב, ליימן, צ'אז, דנילה, מור, לילך, יניב, ניק, לרה, קריזר, בר, גל, אנטון, 2 שיכורים שנדמה לי שלאחד מהם קראו אנדריי והוא קרא לי 'עלמת חן', 2 פאנקים שאני אישית לא הכרתי, מניה, קוסטיה, וכמה בנות די מבהילות שאני חושבת שאף אחד לא ממש הכיר.
התקבצנו בחורשה קטנה שנורא דומה לפארק הגותי, ומסתבר ששם חגגנו
את יום ההולדת 16 של לילך.
היתה לנו כמות בל יתוארת של וודקה, אבל כרגיל מעט מידי זפיבון.
אני כבר שמתי לב שכל עניין הוודקה והזפיבון הולך לפי פורמולה מסויימת:
בהתחלה כולם שותים עם זפיבון, או שמעורבב, או פשוט שוט שוט, עושים פוזות
שהם לא שותים בלי מיץ... לקראת סוף היציאה, כשכולם מתגלגלים על הרצפה בלי
שום מושג מה הולך איתם, שוכחים מייד מהזפיבון ושותים חופשי, בלי סצינות של
"מי הזיז את המיץ שלי?"
מהקטעים הקרועים יותר של הערב, ציטוטים:
- אני וליאנה הולכות להשתין. אני מחכה... מחכה... מחכה...
אני: "ליאנה, כמה זמן?!"
ליאנה: "אני לא יודעת אם סיימתי להשתין או לא!"
אני: "שימי יד, תבדקי!"
- ניק: "כשאני אהיה גדול אני רוצה להיות אסטרונאוט!"
- אני מעשנת סיגריה, לוקחת שחטה, מוציאה עשן וקולטת שהעשן לא מפסיק לצאת עד
שלא נגמר לי לגמרי האויר בריאות. אני: "ייוווו, תראו! עשן בלתי מוגבל!!!"
לקח לי הרבה זמן להבין שאלה היו אדי קור :P
- 2 השיכורים שאני לא מכירה לא היו שיכורים באותה רמה. אחד מהם בהתחלה
היה פחות שיכור מהשני.... עד שלב מסויים של הלילה.
בכל אופן, הפחות שיכור ניסה להוביל את היותר שיכור למקום מבוצר ופרטי, שם
הוא לא יגרום נזק ממשי לעצמו או לסובבים אותו. הרבה אפשרויות לא היו לו, אז
הוא לקח אותו לספה בודדה שבוודאי עשרות כלבים כבר סימנו אותה כטריטוריה
שלהם... ולא בדרך פוליטית. אבל שיכורים הם האנשים הכי עקשנים שישי! איך
הוא שכנע את השיכור לזוז?
"תראה, יש שם וודקה!"
"באמת...? איזה? פינלנדיה?!"
השיכור פחות בהה בבקבוק הפרפקט שהתגלגל על הרצפה, חשב לרגע,
וענה: "כן, כן, פינלנדיה משובחת!"
- ניק: "כשאני אהיה גדול אני אהיה קטן."
- "שמעת מה קרא ל****? הוא עיקם תיד!"
"כן.... בטח בגלל חברה שלו.... כוס כזה עקום..!!"
- "למנקה שלי קוראים אללה!"
"אתה מתכוון אלה?"
- אני יושבת, בשיא הסטלה, ופתאום נפל עליי התקף פירומניות, ואני מחליטה לשרוף משהו. (פעם אחרונה שהיה לי התקף כזה שרפתי תחבושת על מטריה שבורה.)
אני מוציאה מצית, מוציאה נייר כסף, שעה יושב עם הלהבה על נייר הכסף, לא מבינה
למה לעזאזל הוא לא נשרף.
- לרה ניסתה לפגוע ללב בביצים, והוא צרח לה בתגובה: "הלו, תזהרי! הועד הורים
שלי!"
- "איך קוראים לך?"
"וולדמורט." עונה שיכור עם מבטא רוסי כבד.
- ליימן: "איפה זה?"
גלב: "תבדוק מאחורה!"
ליימן דופק פרצוף מבוהל. גלב: "מאחורי הספה, אידיוט! על מה חשבת?!"
- אני בוהה בחתיכה דקה מהנרגילה שמוחזקת אצל לב ביד.
אני: "לב, מה זה?!"
לב: "זה הדילדו הפרטי שלי!"
אני: "כזה דק?!"
לב: "מה..? אני אוהב אותם דקים כמו מערבבי קוקטיל...."
- ניק: "כשאני אהיה גדול אני אהיה רקטום."
- באמצע הסטלה מישהו אשכרה הוציא מפוחית והתחיל לנגן! זה היה מטורף לגמרי,
בעיקר בגלל שהוא אשכרה י-ד-ע לנגן!
- בדרך חזרה אני וגלב התחלנו לרדת מהפסים לגמרי מהקור האיום ששרר בחוץ.
אני: "אגוז מזמר!"
גלב: "פיל מעופף!"
אני: "אופנוע מזדיין!"
גלב: "פילמני טורפים!"
אני: "פלייר מרקד!"
גלב: "לחמניות זוחלות!"
אני: "מכונית בדוגי!"
גלב: עיתון שוחה!"
אני: "לוטרה מזדיינת על ירח סטלן מניאק!"
תמונות צולמו, אבל הפלא שלי ברוגז עם המחשב והתמונות לא רוצות לעבור.... אבל נו מילא, אני אעלה אותם באיחור של כמה פוסטים.
בכל מקרה, אני אסכם שהיה שולט(:
אגב, הבלוג בתהליכי עיצובים עליזים, אז אם אתם נכנסים ולפתע רואים הכל ורוד ותמונה של בארבי כתמונה ראשית.... דעו שזאת בכלל לא הייתי אני.
חידה:
מי האדם היחיד שמסוגל ללכת ולצרוח "ררררקקקטוווווםםם!" בכל הכוח במבטא רוסי כבד?
מי שמנחש זוכה ללינק, יש מספיק רמזים בטקסט!
רק דבר אחרון לפני סיום הפוסט: כל התמונות נגנבו באכזריות מעידן.
הייתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
