קיבלתי לא מעט תלונות על חוסר היחס שלי לקוראי הבלוג הקבועים שלי מחוסר עדכונים גורף בתקופה האחרונה.

זה נובע, חלילה, לא כי לא איכפת לי שאין לכם איפה לשרוף זמן, אלא כי אני די עסוקה.

כן.

טיפטיפונת.

אבל אני אגיד לכם, את האמת, שאני מאוד מסכימה עם ציטוט של סופר דגול ולא כל כך מוכר לצערי: "המחמאה הגדולה ביותר שיכולים לתת לי, ככותב, היא לספר לי שקוראים את מה שאני כותב בשירותים. אם ברגע כה אינטימי שבו בן אדם בשניות צריך להחליט מה הוא רוצה לקחת איתו לכס הכבוד (האסלה), והדבר הראשון שעולה לו בראש הם כתביי, אין מאושר ממני בעולם. אולי רק מי שדופק דוגמנית."

ככה שהנה לכם טיפ קטן- אם אתם רוצים לשכנע אותי להקליד פוסט חדש אל העולם, במקום לקטר בנוסח "אוף, אין לי כבר מה לקרוא כשאני משתעמם מול המחשב!"

הרבה יותר אפקטיבי יהיה אם תצרחו לי בקול מלא ייסורים וסבל: "יש לי עצירות! אני בשירותים 24/7 ואין לי מה לקרוא!!"

בכל אופן, לפני שבועות מספר היה בישרא שאלון סטלן מניאק שציינתי לעצמי, אי שם בפנקס מלא רקמות וקרשי דם הממוקם מתחת לריאה השמאלית שלי, שצריך לענות עליו.

אז הנה הוא, שאלון:

אם היית מוצאת את המפתחות לביתך, והיית הולכת הביתה - ומגלה שהוא לא שם. מה היית עושה?

מקיאה מהר את פטריית ההזייה שאכלתי.

אם אחרי חצי שעה הבית לא חוזר, הייתי הולכת הפוך-על-הפוך ואוכלת כמה שיותר פטריות.

אז הוא כבר יחזור- גם אם בצורה של המכנסיים של אלדין.

אם היית מוצאת את עצמך ניצבת מול עמוד חשמל, כשבכיס הימני של המכנסיים יש לך מצית, בכיס השמאלי סרט ורוד ביד דוקים, מה היית עושה?

הייתי מתרחקת מעמוד החשמל לכיוון הספסל הקרוב, זורקת את הסרט הורוד ואת הדוקים, מוציאה סיגריה מהכיס של המעיל, מדליקה אותה עם המצית ויושבת לעשן בשקט.

אילו היית משתתפת בתחרות בנייה של מטוסים מנייר, ולקחו לך את כל דפי הנייר חוץ מאחד. האם תחלקי אותו לשניים ותנסי לבנות שני מטוסים שונים או מטוס אחד גדול? אם יש לך רעיון נוסף אנא, שתפי אותנו.

המממממ...

זאת שאלה מעניינת.

בטח מה שהיה קורה זה ככה:

אני בתמימותי הייתי מתחילה לקפל אותו ל2 בשביל לבנות מטוס, אבל אז- "הי, קסי! הכנת לנו דף לקססה?! יופי!"

והיו חוטפים לי את הדף באכזריות ובורחים.

בוהו.

אם הייתה לך כוס שקופה מזכוכית ביד אחת וקלח תירס בשניה, כיצד היית משתמשת בהם נגד אנשים מעצבנים ובאיזו דרך?

אנשים שמעצבנים אותי הם בעיקר אנשים פרפקציוניסטים-חולי-ניקיון.

אז הייתי באה אליהם עם כוס הזכוכית הנקיה וקלח התירס, ומתחילה לשפשף את התירס בכוס כשאני מלכלכת אותה יותר ויותר... הוי, העינוי!

אם היו נותנים לך חידה ושלוש אפשרויות לפיתרון, והיית מגלה שכל התשובות שגויות, האם היית אוכלת טונה מקופסה? מדוע?

חס וחלילה!

טונה זה רצח!! 

הייתי מוסיפה תשובה ד', שהיא תהיה "אף אחת מהתשובות אינה נכונה."

מוחעחע.

מוחע.

מו.

במידה וירשת שטח אדמה אי שם בתימן, אולם ממשלת תימה מודיעה לך שאם לא תבני שם משהו, הם יקחו ממך את השטח ללא פיצויים. מה תבני שם?

קזינו.

ולא סתם קזינו.

קזינו שהמשחק המרכזי שם יהיה רולטה רוסית.

אילו היית יכולה להמציא צבע, מה היה שמו ומה יצבעו איתו?

הייתי ממציאה את צבע הסטלן.

צבע מיוחד שרק אדם דלוק/על פטריות/ סטלן מניאק מלידה יכולים לראות.

בוא יצבעו כל מדרחות העיר בחיצים שיובילו אל מקום הישיבה המרכזי של הסטלנים המניאקים.

אם היית מגלה שקוקוס היא חיה בסכנת הכחדה, משום שחברות האופנה משתמשות בפרוותה, מה הייתה עמדתך כלפי פרוות קוקוס?

אני מוחה בכל תוקף על שימוש לא יאה בפרוות הקוקוס!

עכשיו יהיה לו קר!

הפגינו קצת חמלה כלפי הקוקוס האומלל, הצטרפו עכשיו למאבק- למען עתיד טוב יותר לקוקוס.

במידה ומישהו מחנטרש לך בשכל, תחנטרשי בחזרה? מה יהיה משפט המפתח?

משפט המפתח?

הנה הוא:

"עידן החופר כל כך חופר שהוא אפילו חופר על כך שהוא חופר."

(ציטוט של יורי שנאמר על עידן- המוכר בחלק מסויים של הציבור כ"יהדן".)

ולסיום, אילו היתה לך שאלה הזויה שמתאימה לשאלון. מה היתה השאלה ומה היית עונה עליה?

השאלה: אם היתה לך האפשרות לבחור בין לרקוד בשוק האבטיחים ברפיח בחולצת בטן, להעיף דיסקים במקום פריזבי בבומבמלה או לשחק פינג פונג בניקרגוואה, מה היית מעדיפה?

תשובה: הייתי מעדיפה להזדיין בג'קוזי של אוסמה בין לאדן.

והנה לכם כמה ציטוטים מהימים האחרונים:

"האפוקליפסה מתקרבת!!"

"באמת?!"

"כן!!"

"מתי היא תבוא?!"

"עוד חצי שעה!"

"עוד חצי שעה?!"

"תגידו, מה היית עושה אם היו אומרים לך שהאפוקליפסה מתחילה תוך חצי שעה?!"

"הייתי רץ לשם!" *מצביע לכיוון כלשהו.

"למה לשם?"

"בשביל להיות במקומות שעוד לא הייתי בהם!"

"בחצי שעה?! לא תספיק! אבל יש לי הצעה יותר טובה בשבילך.... יש לי פה חומר... יביא אותך מייד לכל המקומות שלא היית בהם."

פראנואידית, שהיא בעצם כל כך פראנואידית, שבטח לא תרצה שאני אכתוב את השם שלה פה:

"בשום מקום אני לא מרגישה בטוחה לעשן! כל מקום- ההורים שלי, או חברים שלהם- יכולים לראות אותי! רק במקום אחד אני ארגיש בטוחה לעשן.... בירח! ..וגם אז לא ממש.. מה אם הם יקנו טלסקופ?!"

"אכלתי קוביית שוקולד. מסתבר שזה לא היה שוקולד."

ועכשיו- המסיבה של לב, כידוע לכולם, תהיה ביום שישי, ה8 לחודש, סוף שבוע הזה.

אני מבטיחה לכם פוסט מורחב ולבבי, שיתאר לכם כל יריקה ויריקה מהמסיבה.

בין הפרטים:

פרס השיכור- דירוג מ1 עד 3.

פירוט על הזוגות המזדיינים בכלל.

פרס על הזוג הרועש ביותר.

פרס על האדם שהקיא הכי הרבה.

פרס לאדם המועיל ביותר, אחרי לב.

פרס לאדם המטומטם ביותר שהביך את עצמו בדרך זו או אחרת.

פרס ילד הכאפות של המסיבה.

ועוד כאלה שהמוח הקודח שלי עוד לא חשב עליהם.