(אל תשאלו מאיפה נפלה עליי הכותרת)

מדבר מהבטן מגיע לכפר, נכנס לפארק אקראי ומתיישב על ספסל שעליו כבר יושב איש, ולידו סוס, כלב וכבשה.

המדבר מהבטן פונה לאיש ושואל אותו: "אפשר לדבר עם הסוס שלך?"

האיש מתפלא: "על מה אתה מדבר? זה סוס! הוא לא יודע לדבר!"

המדבר מהבטן פונה לסוס, ושואל אותו: "סוס, זה הבעלים שלך?"

"כן, זה הבעלים שלי!" עונה הסוס בגאווה.

"ואיך הוא מתייחס אליך?"

"טוב.. מאכיל אותי, לא מעמיס עליי בעבודה."

האיש יושב בשוק טוטאלי ממה שכרגע ראה ושמע, והמדבר מהבטן שואל אותו: "ועם הכלב שלך אני יכול לדבר?"

האיש קופץ שוב: "זה כלב נורמלי לכל דבר! הוא נובח, לא מדבר!"

המדבר מהבטן פונה אל הכלב: "שלום כלב, זה הבעלים שלך?"

"כן, זה הבעלים שלי!" משיב הכלב.

"ואיך הוא מתייחס אליך?"

"כמו שצריך... מאכיל טוב, מוציא אותי פעמיים ביום."

"מצויין!" המדבר מהבטן פונה שוב אל האיש ההמום, "עכשיו אני רוצה לשוחח מעט עם הכבשה שלך-"

"היא משקרת, היא משקרת!!!!" צורח האיש לפני שהמדבר מהבטן מספיק להוציא עוד מילה מהפה.

החלק היותר משעשע- אבא שלי סיפר לי את הבדיחה הזאת XD

בתור יצור חמוץ שמבזבז את זמנו על כתיבה פה ושם, משכה את תשומת ליבי פתיחת תחרות כותבים בישרא. כל שבוע ינתן רעיון אחר לכתיבה, ולפיו המתחרים צרכים לכתוב סיפור קצר.

הפרס כמובן דלוח במקצת- כרטיסים לאיזה סרט טיפשי, אבל הפרס הוא לא שעניין אותי.

נכנסתי לאלה שנרשמו, וקראתי את הסיפורים שכתבו אנשים שבכל חור בבלוג שלהם מצויין שהם כותבים- אוי, הבושה.

הנושא נכון לשבוע הזה צריך להיות "נשים גיבורות", ו28 אנשים לא כישרוניים במיוחד (נכון לעכשיו) שלחו בולשיט שמרוח לכמה שיותר שורות, בשביל לזכור ולו באיזשהו כבוד. גם אם הוא מפוקפק ולא מי יודע מה מזהיר.

אין לי שום ביעה לכתוב קטע שכזה, בעיקר לא לאור העובדה שמצאתי את מחברת הכתיבה הישנה שלי ואחד הקטעים שם מככב תחת השם "הנקבה שמאחורי הפרגוד", אבל אני חושבת שאחכה שהבלוג יתפרס, אנשים מוכשרים באמת יתחילו להקליד קטעים לתחרות, רק שיהיה קצת מפולפל יותר D:

יש לי דודה ללכת למקדונלדס. מזמן לא יצא לי לאכול חתולים מתים ^^

מי מצטרף?

אירוני, הלא כן?