פוסט קצרצר זה שיוקדש לבדיחה פרטית מהווה בשבילי בעיקר תירוץ לעידכון.

היום, לפני שנה, היה יום הגלב הבין לאומי, בו הרוח הגלבית זימזמה באוזניי אנשים רבים- ושיכנעה אותם לשנות את הכינוי לכינוי של גלב באותם ימים.  

אז בואו כולנו נודה: "גלב שליטה!"

כמה עובדות מהתקופה האחרונה:

לפני כמה ימים החלטתי שהאובדן האמון שלי בספריה העירונית אולי לא מוצדק, והלכתי לי בין המדפים האפורים, על השטיח הזול, במצוד אחרי ספר קריאה מצמרר.

מצאתי משהו שלמראית עין נראה מבטיח: מנתחת גופות מנסה לפענח סדרת רציחות, כשהFBI מתערב והורס לה, כשבעלה אחד הנרצחים.. נשמע כל כך מבטיח!

..אבל עד מהרה הסתבר לי ש90% מהספר עוסק באותה מנתחת גופות, והאחיינית הלסבית שלה.

אחיינית: "את חושבת שהיית מסוגלת לאהוב אישה?"

דודה: "מה?"

אחיינית: "ניסית פעם לשכב עם אישה?"

...

וככה כל הספר!!

עוד דבר מעורר מחשבה משעשע-

בדרום אמריקה כספומטים לא היו דבר יעיל, כי שודדים היו תופסים אדם, מכריחים אותו לגלות את הקוד, ונגמר העסק. אז העלו את זה שלב, ועשו חובת זיהוי לפי טביעות אצבעות... מה שגרם לכריתה המונית של ידיים באיזור.

זה התקדם לשלב נוסף: עכשיו הם הכספומטים מזהים לפי רשתית עין את בעל החשבון.

נחשו מה יהיה המהלך הבא של השודדים....

ועוד דבר, שאני בספק שיועיל לאנושות איכשהו, אבל עדיין:

לפני קצת פחות משנה (אם אנחנו כבר בקטע של נוסטלגיות) עשיתי רשימת זוגות נוכחיים לרגע כתיבת הפוסט.

הזוגות מאז התפוררו ונמוגו כלא היו, והיה מצחיק אחרי כמעט שנה להסתכל על הפוסט ולהגיד "אומג! הם היו ביחד פעם?! כמעט שכחתי!"

אז הנה:

ג'קה וקסושה- 10 חודשים.

נופר וסרגיי- 5 חודשים.

אני וגלב- 5 חודשים. (למען הדיוק: חמישה חודשים, שישה ימים, עשרים שעות, שש דקות וחמש עשרה שניות.)

אנה ויוז'- חודש.

דנילה וליאנה- פחות מחודש.

גלי ודניאל- פחות מחודש.

אלה וולדי- שבוע.

קטיה וקריזר- יום.

אוקיי, אלטרנטיבות וטקסטים לעידכון נגמרו.

תתנהגו יפה, אל תשתו יותר מידי, אל תעשנו שום דבר מעבר לסיגריות, אל תסניפו שום דבר קסום יותר מסוכר ואל תבלעו שום דבר חזק יותר מאקמול.

אי שם ברקיע השביעי,

                                 קסי.