זהו. היום היה לי אימון אחרון לחודש הזה וחודש הבא אני לא מתאמנת יותר כי זה מתנגש בקורס שהולך להתחיל לי באמצע החודש, ולשלם על חודש שלם ולהיתאמן רק חצי חודש לא בא בחשבון. אני לא פראיירית. אבל כמובן אני אתאמן לבד לפחות פעם בשבוע אני מקווה כי עד שהגעתי לרמה בה אני עכשיו לקח לי זמן ואני לא רוצה לזרוק את כל זה לפח כמו שעשיתי עם ריקוד כשפרשתי ולא המשכתי הלאה, ורק עכשיו אני מבינה כמה שאני אוהבת כוריאוגרפיה. כן כן, פעם הייתי עוסקת בריקוד. מעטים יודעים זאת. הייתי אומרת אפילו שהרבה יגידו "מה אלה הבלאקרית/הפריקית?! לא יכול להיות!!!" אה והינה מבזק חדשות לאלו שלא יודעים או עדיין לא שמו לב: אני לא בלאקרית כמו פעם. להפך אני מנסה לשים כמה שפחות שחור. ועכשיו כבר לא ממש אכפת לי גם מה תגידו בלאקרית/פריקית/פאקצה (כן כן יש כאלו שסבורים שהייתי פאקצה ואני לא ממש טורחת לפוצץ להם ת'בועה, שיחיו בה מה אכפת לי) אני מי שאני ולא משנה במה אני לבושה או באיזה צבע השיער שלי. ואם מישהו לא אוהב את זה, שיקפוץ לי. למרות שלצערי לפעמים המראה החיצוני סוגר הרבה דלתות. כל הסטיגמות האלו שקיימות בחברה שלנו... מתי כבר אנשים ילמדו לראות מעבר למראה החיצוני? \=
בבלוג זה
בכל הבלוגים
