דאמ איט!!!! החופש כמעט ניגמר ולא יצא לי אפילו לנוח קצת אני עייפה מכל ההיתרוצצויות של המעבר דירה \=
וב-2 בספטמבר אני הולכת ללמוד כשכולם בעצם מתחילים ב10 אם אני לא טועה... דאממממממממממ
השנה לא יהיו לי שביתות וגם ביטולים של הטיול השנתי
השנה אני ממש הולכת לקרוע ת'תחת בלמידה ככל הנראה
וזה למה? אהה כן שכחתי להגיד
כי עברתי לבית ספר פרטי
היתרון בזה? שאני הולכת להוציא תעודת בגרות נורא חמדמדה
אז תמורת זאת אני אסתום ואסבול בשקט
לא ממש יש לי מצב רוח לכתוב עכשיו וגם לא ממש יש לי כוח לזה
סדר היום שלי היתהפך אני לא מסוגלת לישון בלילה וביום אין לי זמן לישון
אז מתי בעצם אני ישנה?
זה כל הקטע
אני לא
ואם ללכת לישון ב-4 או 5 בבוקר ולקום לפני 7 בבוקר במשך איזה חודש אם לא יותר נחשב אצלכם ללישון אז אצלי לא
ואם בכל זאת כן
אז אני מציעה שתינסו את זה לבד ואז כבר תבינו מה זה....
אה וגם תוסיפו לזה שהשינה בסלון על הספה ה%$#^# הזאת + היתרוצצות במשך רוב היום אצל עורכי דין, במרכזי קניות בניסיון למצוא קרמיקה מתאימה לדירה, לנסות להשיג את הדיירים הישנים של הדירה חסרי השכל שכמוהם,אה וכמובן איך אפשר לשכוח את הבנקים המזדיינים האלו #%&#$% שבכלל לא יודעים מה הם עושים והמסמכים שהם ממלאים מלאיי שגיאות
או שזה החום שהשפיע ככה על המוח שלהם או שזה כבר מולד
אני לא יודעת
וגם לא ממש אכפת לי כל עוד הם יתחילו לתפקד כמו שצריך כי בינתיים אני מתחרפנת מכל זה
אתמול והיום זה כבר הגיע לקצה שאתמול היה לי לחץ דם כל כך גבוה שלא יכולתי אפילו לקום או לזוז ואפילו לדבר
בקושי הגעתי הביתה ונשפכתי על הספה ושמתי על כל העולם [טוב כמעט כל העולם]
והיום היה ההפך... לחץ דם נמוך מידי \=
זה לא טוב שאני ככה לקראת תחילת שנת הלימודים
אני לא יכולה לפשל על ההתחלה... פשוט לא יכולה להרשות את זה לעצמי
אה ועוד משהו אנשים אומרים לי "איפה אלה האופטימית?"
ובכן... היא כרגע לא נימצאת ולא ידוע מתי היא תחזור אם בכלל ואם כן ככל הנראה זה יהיה לתקופות קצרות
כל העניינים מנוהלים עכשיו בעיקר ע"י "אלה הריאלית"
נעים מאוד...
וכן אני יודעת שיש לי פיצול שמחמיר מיום ליום לא צריך להזכיר לי את זה
ועוד משהו מעצבן... שמתי לב שרוב האנשים שטוב לי איתם או חשובים לי נעלמים לי בין האצבעות
ברגע שאני מתחילה להיקשר אליהם או במשך תהליך ההיקשרות האנשים האלו עוזבים כל אחד לדרכו
אם זאת עיר אחרת, או מדינה, או אפילו לעולם יותר טוב ויפה מזה...
זה מציק...
ועוד משהו
כמה מכם חשבו על מהות החיים והגיעו למסקנה שאין להם כל משמעות?
טוב אני משערת שהרבה מכם
למרות שככל הנראה חלקכם מצאו משהו ששווה להמשיך להילחם למענו ולחיות
מטרה כלשהי
מוטיבציה
או מה שלא יהיה
גם אצלי היו משברים כאלו וחיפשתי סיבה שלמענה כדאי להמשיך לחיות בעולם הזה שאני לא רואה שום משמעות של באמת
[ובתור בנאדם מאמין אני יודעת שזאת גישה פסולה ביותר אבל זה מה שיש]
מפעם לפעם הייתי מוצאת סיבה ועם הזמן הכל היה מסתדר
ועכשיו אני חיה את החיים שלי איך שאני חיה אותם עם גישה קצת פסולה אפשר להגיד
ואני לא רוצה אפילו לכתוב פה מה לפי השערותיי יגיד על כך כל פסיכולוג...
לחיות מיום ליום בניסיון להצליח ולהיות טוב יותר ויותר, להישתפר כמה שאפשר
אבל לדעת
שלעולם הזה אין כל משמעות
ואין מטרה
ומי שתיכנן את כל המשחק הזה היה בעל חוש הומור מעוות ביותר...... זה מה שאני חושבת
והעניין הוא שהשלמתי עם העובדה הזאת
וכן אני יודעת שעובדה זה משהו שהוכח מדעית......... בלה בלה בלהבלה
אבל ככה זה בשבילי ואני לא אשנה את דעתי כל עוד לא אמצא משהו שיסתור את זה
נ.ב.
היתכוונתי להקדיש ת'פוסט הזה למשהו אחר לגמרי...
אבל זה מה שיצא
בבלוג זה
בכל הבלוגים
