לא יודעת למה..

פתאום יש לי פרץ של מצב רוח טוב..

הרגשה כזאת של הקלה..

כנראה זה בגלל שאני יודעת שהיום קרוב.

ביום שני לפנות בוקר הוא חוזר

ובשלישי אנחנו נפגשים.

(ואני בספק אם בכלל יהיה לו כוח כי בשני בערב יש לידידה שלו יומולדת והוא הולך)

לא אכפת לי אם לא ניפגש ביום שלישי,

העיקר שנוכל לדבר כמו בני אדם ולא  להתבאס מזה שנגמרו הדק' של הכרטיס חיוג באמצע השיחה.

שאני אוכל להתקשר אליו לשם שינוי.

ובנושא אחר..:

השתניתי.

אין ספק בקשר לזה.

לפני חצי שנה עשיתי את מבחן התמימות ויצא לי בערך 65% אם זוכרת נכון,

אתמול עשיתי את המבחן שוב ויש לי 40%.

עשיתי גם את המבחן של הסכנה לסביבה לפני חצי שנה ויצא לי 30%,

אתמול יצא לי 63%.

דיברתי עכשיו עם ברברה והיא אמרה לי שהשתניתי,

בגלל זה יצא לי לחשוב על זה ולנסות להיזכר במבחנים הישנים.

היא אמרה שאני עדיין אדישה(וזה נכון, אולי אפילו יותר אדישה)

אבל שאני יותר מצפה לדברים.(גם נכון, אולי רק בגלל מיי לאב)

בכיתה ח' עברו עליי המון דברים.

התנתקתי מחברות,

התחברתי לחדשות,

התנתקתי מהן,

התחברתי שוב לישנות,

התנתקתי מהן שוב,

והכרתי חדשות.

נדלקתי על מישהו,

שחכתי אותו,

נדלקתי על מישהו אחר,

שחכתי אותו,

חזרתי להוא הקודם,

שחכתי אותו,

ושוב חזרתי להוא שהיה לפניו.

אבל בקורס מש"צים..

קרו דברים שבחיים לא חשבתי שיכולים לקרות לי.

הכרתי אנשים כ"כ מדהימים,

ובאמת כמו שהמש"בים אמרו..

שאתה מסתכל אחורה על הקורס אתה מבין כמה השתנית.

האנשים האלה כ"כ השפיעו עליי,

ברמות שבנאדם שלא היה בקורס בכלל לא יכול לתפוס!

שהמש"בים שלנו דיברו איתנו על הקורס ועל כמה שזה משנה אותך,

ועל זה שאם לא היית שם אתה לא מסוגל להבין כמה כיף היה,

וזה נכון.

כן, בזמן הקורס אמרנו שמה שהם אמרו בכלל לא נכון,

כי סבלנו קצת במסלולים והיינו מלוכלכים ומטונפים

אז שאמרנו את זה שחכנו כמה כיף לנו בין לבין.

עזבו,

אני מסבירה דברים לעצמי.

 ותיכננתי שהוא יהיה הרבה יותר קצר.

פוסט חפירה.

פרק 4 למטה.