בשעה טובה ומאושרת החלטתי לכתוב את פרק 5.
בפרק הקודם:
"בן תקשיב..אני צריך לספר לך משהו"מייקל התחיל
"זוכר מה ששאלת אותנו בבוקר?"הוא המשיך
"כן אם התנשקתם אבל אמרת שלא"
"אז זהו..שכן"
"אתה ושירה התנשקתם?!?"הוא התחיל להיחנק מהאוכל
"למה עשית את זה בנאדם?" הוא נראה נגעל
"הלו?! אני פה!"הגנתי על עצמי..בערך.
"לא משהו אישי נגדך.."הוא אמר אליי והפנה את המבט אל מייקל"היא השותפה שלנו איך יכולת לעשות את זה?"
"אחי, אתה מתנהג כאילו אתה מקנא..אני מזכיר לך את רוני"
"מי זאת רוני?"שוב התערבתי בשיחה
"חברה שלי"בן אמר והשפיל את ראשו מעט
"לשעבר"נשמע קול מאחורינו, כולנו הסתובבנו אחורה
פרק 5:
"מה? מה אמרת?" בן שאל מבולבל, לא בטוח אם הוא שמע נכון
"אמרתי לשעבר!"ילדה עם שיער בלונדיני-גלי,דיי גבוהָ, רזה ועם פנים של בובת ברבי ענתה.
"למה לשעבר?"בן שאל מבולבול
"כי אני לא אוהבת אותך יותר ולפי מה ששמעתי מהשיחה שלכם גם אתה אותי"
בן קם מהר והתרחק משולחן
"אבל אני כן אוהב אותך...באמת שכן"הוא דיבר בקול מחונף
"טוב, חבל. אני לא אוהבת אותך ובזאת אני נפרדת ממך"
"זאת הדרך הכי טובה שמצאת איך להיפרד ממני?!?"בן הרים קצת את הקול
"סורי קושקוש..זה פשוט יצא"
"פשוט יצא..ממש נפלא!" בן הלך משם עצבני
רוני הלכה משם גאה בעצמה והתיישבה ליד חברות שלה
"אני חייב ללכת אליו"מייקל אמר לי וקם מהשולחן
"אתה בטוח שהוא ירצה לדבר איתך עכשיו?"
"לא יודע ולא אכפת לי, הוא החבר הכי טוב שלי"
מייקל נתן לי נשיקה חטופה על השפתיים ורץ לכיוון החדר.
המשכתי לאכול לבד.
"היי את שירה נכון?"שמעתי קול
הרמתי את הראש לראות מי מדבר אליי
מולי עמד נער לבוש בחולצת תלבושת של הפנימייה, שיער שָטני קצר ופרוע.
"מה?"
"את שירה נכון? התלמידה החדשה.."
"אהה..כן"
"אני יכול לשבת?"
"בטח"
הוא הניח את המגש שלו על שולחן והתיישב מולי
"טוב, אז אתה יודע איך קוראים לי אבל אני לא יודעת איך קוראים לך"
"אני תום"הוא הושיט יד קדימה, לחצנו ידיים ושנינו צחקנו
"אם יורשה לי לציין..אתה לא נראה כ"כ תמים"
"כן אני יודע, אבל שהייתי קטן נראיתי כמו מלאך קטן"
"אההה אוקיי" התחלתי לצחוק שוב
"יש לך צחוק יפה"
"תודה" הסמקתי
"אז..מאיפה הגעת אלינו? השמועה אומרת תל אביב"
"פעם ראשונה ששמועות נכונות"
"כן הא? אז למה בעצם הגעת לכאן? על זה לא היו שמועות"
"אממ.."
"בעצם כן הייתי שמועה על זה"הוא קטע אותי
"הייתה?"
"כן, אמרו שדקרת מישהו בבית ספר הקודם שלך אז שלחו אותך לפה"
"מה?!?!?!?"
"חחח סתם בצחוק..נו אז למה את פה?"
"אמא שלי רצתה שאני אתרחק מהחברים הישנים שלי, לדעתה הם בהמות וונדליסטים"
"והם באמת בהמות וונדליסטים?"
"הם לא בהמות..ונדליסטים כן"
ושנינו שוב צחקנו.
נשמע צלצול ברקע
"מה זה אומר..?"שאלתי את תום כי שני השותפים שלי שהיו אמורים להסביר לי הכול נעלמו להם
"שנגמר הזמן לאכול ויש לנו חמש דק' להגיע לשיעור הראשון"
"שיט! אין לי מושג איפה הוא.."
"אני יכול להראות לך. מה את לומדת שעה ראשונה?"
"מדעים אצל... רונה?"אמרתי בחוסר ודאות
"אהה זה איתי..מעולה"
"אחלה"
"טוב קחי ת'תיק שלך ובואי"
הרמתי מהר את התיק מהרצפה ושנינו רצנו לכיוון היציאה.
הסתכלנו אחד על השני ורצנו בשיא המהירות
פתאום נתקעתי במישהו ונפלתי על הרצפה מההדף
הרמתי את הראש וראיתי שזה....
כן כן מתח..
פרק קצר כי אני צריכה ללכת.
תחיו עם זה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
