בפרק הקודם:
הוא נכנס לחדר אוכל והסתכל עליי, הוא הסתכל עליי במבט של "נו תעשי משהו"
הסבתי את הבמט כי חשבתי שאני שוב מדמיינת.
הוא בא והתיישב לידי ולורה שישבה מולי סימנה לי עם העיניים משהו שלא כ"כ הבנתי..
"אני אחכה עוד הרבה זמן?" הוא שאל
"מה?!"אמרתי בבילבול
"שירה, אני לא פה יום אחד ואת כבר שוחכת ממני?"
"תום?"
"בוקר טוב אליהו!"
"יואו תומיייייייייייייייייייייייייייי" קפצתי עליו וחיבקתי אותו"הייתי בטוחה שאני שוב מדמיינת"
"חחח חמודה שלי"
סיימנו לאכול והלכנו לשיעור.
פרק 11:
השיעורים היום היו משעממים במיוחד..
כנראה שלמורים ניהיה חשק פתאומי לשעמם למוות את התלמידים שלהם.
הדבר היחיד שעשה את היום הזה קצת יותר טוב היה תום,
כל היום החלפנו מבטים ועשינו פרצופים..
זה גרם ליום לעבור קצר יותר מהר..
בסוף היום חזרנו לחדר עם חיוך מפגר מרוח לשנינו על הפנים.
"מה שניכם מחייכים כמו איזה סמיילי עקום?"לורה שאלה ברגע שנכנסנו לחדר
"סתם.. היה יום משעמם"עניתי
"אז את מחייכת כמו קוף?"
"כן"עניתי ונישכבתי על המיטה
"ומה איתך דביל?"היא פנתה לתום
"אני..גם..סתם יום משעמם"הוא חייך אליי וקרץ
"אז לשניכם היה יום משעמם ולשניכם מרוח חיוך מפגר על הפנים..אה הא.."אמרה לורה בקול חשדני
לקחתי את בקבוק המים שהיה ליד המיטה ושתיתי קצת
"נוו..מה?! עשיתם סקס או משהו?!?!"לורה התפרצה
התחלתי להיחנק מהמים ותום החוויר
לורה מיהרה לתפוך לי הגב,היא לקחה לי את הבקבוק והשפריצה על תום כדי שיתאושש
"תרגעו!סתם צחקתי..אבל מהתגובה שלכם אפשר לחשוב שלא הייתי רחוקה..או אולי מדוייקת??..."
"לא לא..את רחוקה מאוד מהאמת..אמרנו לך! היה סתם יום משעמם"תום ענה
"אז למה שניכם מחייכים ככה?"
"סתם! הצחקנו אחד את השני כל היום"
"טוב..שיהיה"לורה אמרה ונישכבה על המיטה שלה, היא לקחה את הIPOD שלה והקשיבה למוזיקה
"מה יש לה?" תום סימן לי עם השפתיים
"לא יודעת" השבתי לו באותה הדרך והרמתי את הכתפיים
הוא סימן לי לצאת החוצה, יצאתי.
"מה קרה לה שהיא כ"כ עצבנית וחשדנית?"
"לא יודעת..אתה היית השותף שלה לפניי, אתה אמור להכיר אותה יותר טוב"
"ובכל זאת אין לי מושג מה עובר עליה"
"טוב, לא נורא, אולי היא תירגע אח"כ"
"אני מקווה"
נכנסנו לחדר ולורה עדיין הייתה עם האוזניות עלייה.
כל אחד הלך לעיסוקים שלו:
אני עשיתי שיעורים, תום הלך להתקלח ואח"כ הלך לחדר מחשבים ולורה שמעה מוזיקה ונרדמה בסופו של דבר.
סיימתי את השיעורים והלך לחדר המחשבים לראות את תום.
התקרבתי לאזור החדר וזיהיתי את תום מרחוק, זכרתי איזה חולצה הוא לבש.
שהתקרבתי עוד קצת והייתי ממש בפתח ראיתי את תום וידעתי שזה הוא בוודאות.
אבל.. מה? מזה?! הוא מתנשק עם מישהי?!?
"תום.."אמרתי חרישית והלכתי משם בוכה, רצתי לחדר, נשכבתי על המיטה, טמנתי את הראש בכרית והמשכתי לבכות.
הזווית של תום:
אחרי ששירה ואני דיברנו נכנסתי להתקלח ולא הפסקתי לחשוב על כמה שאני אוהב אותה.
יצאתי מהמקלחת, התלבשתי והלכתי לחדר מחשבים לבדוק אם יש לי מיילים חדשים.
התיישבתי ליד אחד המחשבים והתחלתי לקרוא מיילים-בעיקר מאמא=\
פתאום הרגשתי שמישהו נוגע בי..יותר נכון מישהי... זה היה מגע מאוד רך, חשבתי שזאת שירה שבאה להיות איתי אז הסתובבתי עם חיוך.
מאחורי עמדה שני עם חיוך מאוד חושני, לא לטעמי לפחות אבל אנשים אחרים יגידו עליו שהוא חושני, אפילו יותר מידי חושני. ברגע שראיתי שזאת היא ולא שירה החיוך נמחק מפני.
"וואו תום, אל תתאכזב כל כך הרבה" אמרה בטון נפגע
"אני מצטער..חשבתי שאת מישהי אחרת, רצית משהו?"
"כן, אני לא מצליחה להיכנס לאימייל שלי ואני יודעת שאתה טוב במחשבים אז קיוויתי שתוכל לעזור לי"היא אמרה בטון סקסי מידי, לא אהבתי את הכיוון של השיחה הזאת אבל החלטתי לעזור לה, אולי אני סתם מדמיין.
"איפה המייל שלך?"
"בוואלה"
נכנסתי לוואלה
"השם משתמש זה שני דה הוטי באנגלית"
"ומה הסיסמא?"
"סקסי תום" אמרה בקול הסקסי שהיא השתמשה בו קודם ואני התחלתי להיחנק קצת
"אה..לחבר שלך קוראים תום?"
" לא דביל..זה אתה! אתה ממש סקסי אתה יודע את זה?" היא התחילה לגעת לי בגב, וברגל והתקרבה יותר ויותר לאזורים אסורים מבחינתה..הרגשתי שאני לא מצליח לנשום ובלעתי רוק כי הגרון שלי נהיה יבש.
"שני..אני..יש לי.."לא הספקתי לסיים את המשפט והיא כבר נישקה אותי..הייתי המום, בערך שניה אח"כ שמעתי שמישהו צועד לכיוון הדלת וניסיתי להתרחק משני אבל היא לא הרפתה "תום" שמעתי לחישה חלושה מכיוון הדלת, הצלחתי להתנתק משני וראיתי את שירה, היא כבר הסתובבה ולא ראתה שהיתנתקתי ממנה.
"מצטערת, אבל זה היה שווה את זה" אמרה שני ונשכה את השפה התחתונה שלה.
הסתכלתי על שני במבט מלא כעס והיא השפילה את מבטה, רצתי לכיוון הדלת אבל שירה כבר נעלמה מהאופק, ניחשתי שהיא הלכה לחדר והעדפתי לתת לה קצת זמן לבד, ידעתי שזה מה שהיא תעדיף.
הלכתי להסתובב קצת, לנקות את הראש ולחשוב מה אני עושה עכשיו..היא בטח כ"כ נפגעה, איך אני מסביר לה את מה שקרה?! השיר let you down של three days grace התחיל להתנגן לי בראש.
החלטתי להוסיף לכם את המילים
Trust me There's no need to fear
Trust me
There's no need to fear
Everyone's here
waiting for you to finally be one of us
Come down
You may be full of fear
But you'll be safe here
When you finally trust me
Finally belive in me
I will let you down
I'll let you down
When you finally trust me
Finally believe in me
Trust me
I'll be there when you need me
You'll be safe here
And when you finally trust me
Finally believe in me
I will let you down
I'll let you down
When you finally trust me
Finally believe in me
Never want to come down
לא שמתי לב בכלל אם לורה בחדר או לא, והאמת שגם לא היה אכפת לי..הייתי צריכה זמן לבד.
למה תום עשה את זה? חשבתי שהוא אוהב אותי.
שמעתי דפיקה בדלת.
"לכו מפה! אני לא רוצה לראות אף אחד"אמרתי בכעס
הדלת נפתחה למרות מה שאמרתי..יופי חווה בטח באה עכשיו להציק לי..
"גם לא אותי?" בן עמד בדלת ושאל בקול שובב
"בן!!" קראתי בשימחה, ניגבתי את הדמעות וקמתי לחבק אותו, החיבוק שלו היה בדיוק מה שהייתה צריכה עכשיו, חיבוק חם ואוהב מבנאדם שאני יודעת שבאמת דואג לי.
"רבת עם מייקל אז את כבר לא מדברת איתי? מה אני אשם?" אמר בקול ילדותי ונעלב
"חלילה וחס..היה לי פשוט כ"כ הרבה בלאגן" צחקתי והתיישבנו על המיטה
"בכית?"הוא שאל וניגב שאריות של דמעות מלחיי
"לא..זה סתם..עזוב"אמרתי וניגבתי את הדמעות בעצמי.
"איך שבא לך..אז ספרי מה קורה? איך החדר החדש?"
ישבנו ודיברנו לפחות שעתיים.
התגעגעתי אליו כ"כ.
ואז חשבתי על תום.
לא יודעת למה, פתאום תום חזר למחשבות שלי והתחלתי שוב לבכות
"מה? שירה מה קרה? זה בגלל מה שאמרתי? לא באמת התכוונתי לזה שאת חוליגנית..זה היה בצחוק"בן נלחץ, הוא השתנה,התבגר.
"לא זה לא אתה, פשוט נזכרתי במשהו ו.."הדמעות התחזקו ולא יכולתי לדבר יותר
הוא לא שאל מה קרה, הוא רק חיבק אותי וליטף לי את הגב בזמן שאני בכיתי לו על הכתף.
ידית הדלת הסתובבה והדלת נפתחה לאט..
זהו, זה פרק 11.
מקווה שאהבתם-פרק ארוך אחרי הרבה זמן.
כ"כ כיף לכתוב שוב, חזרה לי המוזה.
חג שמח שמנים^^