כשהתחילה כל עונת ימי ההולדת אמרתי לעצמי שאני לא אציק לחברות שלי ואספור לאחור עד ליומולדת שלי..
מי שיזכור-יזכור. מי שלא-לא אכפת לי.נראה לי שהצלחתי.
וסופסוף זה מגיע..מחר!!!
אין לי כוח ליומולדת!!!! כבר שבוע אנשים מטרידים אותי ושואלים מה אני רוצה, אין לי מושג מה אני רוצה ואני לא יכולה לסמוך על אנשים כי דוגרי-אף אחד לא באמת מכיר אותי! אז אמרתי את זה כבר ואני אגיד שוב: אל תקנו לי דברים!!! אני אחייה טוב מאוד בלי בלונים ופיות מחרסינה ועוד שטויות של כיתה ו', באמת!.
מכיתה ג' בערך אני שונאת את היומולדת שלי.. מישהי שפעם הייתה חברה שלי נולדה באותו תאריך וחגגנו ביחד כול השנים..עד כיתה ו' בערך שזה הבת מצווה.
כל שנה היא הייתה מקבלת מלא בלונים וכשהיא הייתה מגיעה לבצפר כולן היו רצות אליה ומחבקות אותה ושרות לה שירי יומולדת, מצד שני-לי הן הביאו זר קטן של בלונים ננסיים וממש כעסתי, היום כבר לא אכפת לי, בלונים זה סתם דבר דפוק שתוך יומיים נגמר לו האוויר ואז מבאס לזרוק. אני לא אומרת שאם יביאו לי בלונים אני אשנא את הבלונים, האמת? אני אשמח כי זה אומר שהשקיעו בי, אבל לא באמת אכפת לי מהכמות או מהצורה או הצבע.
יש לי כ"כ הרבה תוכניות למחר, אחת מהן התקצרה בשביל אחרת, אחת התבטלה בשביל ההיא שהתקצרה ואחת נשארה כמו שהיא אמורה להיות. כל מי שראה שאני מבואסת מהיומולדת אמר לי "לא נורא, זה רק יום אחד" אבל זה הקטע, שזה לא! ביום רביעי גם היה אמור להיות לי משהו ונראה לי שהיום דיי ביטלתי את זה, ביום שישי יש יומולדת לנועה ואח"כ יש לי יומולדת שמישהו מארגן לי, וביום שבת יש לי יומולדת עם המשפחה.
גאד!!!! זה כ"כ לא יום אחד!!!
אחרי שחפרתי כ"כ הרבה...
נסיים פה.
מזל טוב לי?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
