טוב האמת שיש לי מוזה,
אבל פשוט אין לי כוח לעדכן אז זה יהיה פרק קצר...
בפרק הקודם:
"טל..אם תודי עכשיו העונש יהיה פחות חמור מאשר אם לא תודי ונגלה שזו אכן את.."
"אבל זאת לא אני!"
"כן זו כן! את אפילו התקשרת אלי ואמרת לי להתחבר למסן ואז שלחת לי קישור ואמרת שזאת את שעשית את זה והיית נורא גאה במה שעשית... אז עכשיו פתאום את מסתירה את זה?!" גל יצאה מהמחבוא ואמרה בקול סמכותי...
"את?!" טל אמרה המומה.......
פרק #11:
"גל אמרתי לך להישאר ולהתחבא עד שאני אעשה לך את הסימן!"אמרתי לה בעצבנות
"וואו! פאוז! מה קורה פה?! גל את חתיכת בוגדת מגעילה! מה את הולכת ומספרת עליי שקרים?!"טל קפצה מהכיסא
"משקרת?! אני משקרת?! את זו שיורדת על החברות שלך מאחורי הגב, את זו שמשחקת בשלושה בנים שונים!, את זו שמראה לכל העולם יחס כאילו את חושבת שאת מלכת העולם שבעצם את כל יום בוכה לי כמה שאת מכוערת וצריכה למרוח את עצמך במלא שכבות איפור! אז אני זו שמשקרת?!"גל ממש התפרצה
טל הסתכלה על גל בפה פעור,
אח"כ הסתכלה עליי במבט כועס ויצאה משם בוכה
אבל....
לטל חיכתה הפתעה..
"אז את מרכלת עלינו הא?!"כל החבורה של טל עמדה שם והסתכלה עליה
"כאילו שתאן לא מרכלות עליי..."אמרה בקול בוכה
"אנחנו לא! כי אנחנו חברות אמיתיות...או..שמסתבר שלא...
טל דחפה אותם הצידה ועברה ביניהן...
היא רצה אל השירותים ונעלה את עצמה
כל היום לא שמענו ממנה יותר
בסוף היום שהיה צילצול ראיתי את דין רץ לכיוון שלי
"שמעתי מה קרה עם טל..אני...לא ידעתי שהיא כזאת...
במיוחד לא ידעתי שהיא גם עם עוד שני חברים שלי מהחטיבה השנייה אני פשוט..."
"עזוב! תפסיק לזבל לי במוח ותגיע לעיקר...מה רצית?"התפרצתי לו לדברים
"אני רוצה שנחזור...הבנתי שאני באמת אוהב אותך ואני מוכן להיות חבר שלך למרות המעמד שלי וזה..."
"סליחה?! את 'מוכן' להיות חבר שלי?!? למה מה נראה לך?! שאני צריכה ממך טובות? ודרך אגב... אם לא שמת לב.. טל עשתה לך בדיוק מה שעשית לי רק..פי שתיים... פשוט צא לי מהחיים"אמרתי והלכתי משם
דין נשאר קפוא במקום והרגשתי מאוד גאה בעצמי...
שהגעתי הבייתה ראיתי נער יושב על החומה ליד הבית שלי
הסתכלתי עליו אבל לא הצלחתי לזהות מי הוא...
הסקתי שהוא גבוה מאוד כי ראיתי שיש לו רגליים ארוכות,הוא היה שזוף מאוד אבל לא הצלחתי לראות את הפנים שלו ואת השיער שלו כי כובע מצחייה כיסה את השיער והסתיר את הפנים.
המשכתי ללכת ונסכנסתי הבייתה.
שיצאתי אחר הצהריים למכולת לקנות חלב לאמא ראיתי אותו עדיין יושב שם אבל הפעם הוא יש ישר והפנים שלו היו גלויים,
היו לו פנים יפות כ"כ! שזופות כאלה..היו לו עיניים בהירות ממה שהצלחתי לראות
הוא הסתכל עלי וראה שגם אני מסתכלת עליו הוא הסמיק ונפל אחורה מהחומה...
בד"כ הייתי ממשיכה ללכת כאילו לא קרה כלום אבל זכרתי שמאחורי החומה יש שיח ורדים קוצני ודוקר.
"אתה בסדר?"שאלתי אותו ושלחתי יד לעזור לו לקום
"סוג של...אני בסדר אם העובדה שיש לי קוצים של ורדים תקועים בתחת נחשב בסדר"הוא אמר קצת נבוך
"הא?!"
"בראש שלי זה נשמע יותר טוב..."התנצל
"חחח" חייכתי חיוך מאוזן לאוזן
"אני דניאל"אמר והושיט יד
"מיכל"ושלחתי יד חזרה ללחיצת יד קצרה.
"למה אתה יושב פה על החומה?"
"אני עובר לפה...כלומר..עברתי... בערך..."
"מזתומרת בערך? עברת או לא?"
"קנינו את הדירה אבל הרהיטים עוד לא פה...אני יושב פה בגלל שאני מחכה למובילים"
"איפה ההורים שלך?"שאלתי ברוב טימטומי! הוא נראה מבוגר יותר ממני אז יכול להיות שהוא עבר לגור פה לבד או עם החברה שלו או משהו כזה...
"עדיין בראשון...הם היו צריכות עוד לסדר כל מיני דברים עם העירייה אז נסעתי לפה במונית לחכות למובילים כי הם אמרו שהם יגיעו לרחוב אבל לא יתחילו לספור ביניינים"
שמחתי...כלומר..מהעובדה שהוא גר עם ההורים. ברחוב שלנו הביניינים לא היו ממוספרים..רק הראשון והאחרון
"אה...בן כמה אתה?"
"הרבה שאלות יש לך הא?"
"מצטערת...אני אמשיך ללכת..."אמרתי נבוכה והתחלתי להסתובב
"לא לא זה בסדר...אני בן 15..כמעט"
פתאום הגיעו המובילים והוא היה צריך ללכת
התחלתי ללכת לכיוון המכולת ששמעתי אותו צועק משהו
"בעוד שעה תפגשי אותי פה"
אוקיי...יש לי שעה להתארגן.
הלכתי למכולת ושחזרתי נכנסתי להתקלח...
התלבשתי יפה ואפילו שמתי קצת איפור..
ירדתי למטה וראיתי אותו מחכה לי.....
טוב...אז יצא פרק ארוך...מה לעשות שמשעמם לי?!?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
