הייתי בארוחת ערב אצל סבא וסבתא שלי כשפתאום התחילה שיחה משונה...

אורית(דודה שלי):דני יצא מהארון

אבא:מה?! מתי?!

סבתא: מזמן.. זה כבר ידוע.

סבא:רואים אותו עכשיו הרבה בטלוויזיה, זה הצמחוני הבריא

אורית:אבל הוא לא נראה כ"כ בריא, הוא רזה מידי

סבא:הוא אוכל הרבה אגוזים

אלעד(בן דוד שלי):הוא הומו ואוכל אגוזים זה לא נשמע טוב

*כולם מתפוצצים מצחוק*

אלעד:ענבל, רק שלא ישתה שוקו הא?

אני:פתאום נגלה שהוא גר ליד שדה תירס

*כולם מתפוצצים מצחוק*

כן, שיחה דיי הומופובית אבל אני לא כזאת, זה פשוט היה דיי משעשע.

לכל ההומואים באשר הם- תתלעמו מהפוסט הזה. רגעים של טמטום אחרי שאיפת יותר מידי עשן של מדורות וחוסר שינה

ד"א..

דור ואני חזרנו רק בזכות צחי, פומר וליבר.

אז תודה צ'מנמנים

אף פעם לא הבנתי מה הקטע שיום העצמאות מגיע מיד אחרי יום הזיכרון.

במשך הרבה שנים המורות שאלו אותנו למה זה ככה כשהמועד התקרב ואני לא חושבת שהגענו לתשובה כלשהיא.

יוב התחיל לדבר איתנו על זה אבל הוא דיבר על זה שמשלבים את יום הזיכרון לחללי צה"ל יחד עם נפגעי פעולות האיבה.

למזלי אני לא המוזרה היחידה וגם טל מסכימה איתי שזה תקוע, למשפחות השכולות אין בכלל זמן שהמדינה תתאבל ביחד איתן כי כל היום וחצי אנשים חשובים על מה הם יעשו בערב, עם מי ואיך.

זה פשוט כ"כ דפוק!!