כל פעם מחדש אני מפתיעה את עצמי עם כמה שאני מטומטמת .

זה קורה לי כל פעם ואני לא לומדת מטעויות, וכל פעם אני נפגעת.

כמה אפשר ? נמאס לי כבר.

-היה לי יום נוראי, מכל המובנים.-

אני כ"כ מחכה לתקופה טובה, אבל לא כזאת שנגמרת אחרי יומיים, באמת תקופה טובה.. כבר הספקתי לשכוח איך זה שטוב.\:

כל יום ריבים, כל יום כעסים, כל יום אכזבות,

באמת שההתנהגות שלך לא הגיעה לי, באמת שלא.

אבל כנראה שמגיע לי יותר טוב ממך . ( אני מנסה לשכנע את עצמי...)

מצד אחד נמאס לי לצאת כל יום ולראות את אותם האנשים, ומצד שני משעמם לי עד מוות בבית, מה עדיף ? \:

יצא לי החשק לכתוב כאן, כי ממילא אף אחד לא קורא, אז בשביל מה..

בשביל עצמי כבר מזמן הפסקתי לכתוב...

אולי לפחות על התמונה תגיבו לי ?