לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


דברים שקורים והיסטוריה נשכחת

Avatarכינוי:  קיטי

בת: 35

ICQ: 136812819 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

3/2014

פוסט לגמד גמדון אנונימי אחד


תסלחו לי אבל אני חייבת להתחיל במילה אחת מטופשת למדי

WOW

וואוו על זה ששנים לא ביקרתי פה - או לכל הפחות כך זה מרגיש...
וואוו על המכתב המדהים שקיבלתי שזו הדרך היחידה שיש לי להגיב עליו, וזה הרי לא הוגן לא לתת לחפרנית כמוני לחפור בתגובה!

כשנרשמתי לגמד ענק רק חשבתי כמה זה מגניב
והאם זה בכלל הגיוני לתת לאנשים מעולמות כל כך שונים להחליף מתנות... זה הרי מאוד מסובך להבין את האנשים שקרובים אליך, איך תבין את האנשים שבכלל לא נודעים באף אחד מהעולמות אותם אתה חי?
זה ריגש אותי, להפתיע מישהו לתת וליצור.
בהתחלה בכלל לא חשבתי שאני גם אחשף מול אדם זר לחלוטין...

כשקיבלתי את הענקיות שלי קצת התבאסתי.
אחת אני מכירה, והיא מוכשרת ממש ובתכלס אני ממש מעריכה את העבודות שלה. הרגשתי שלשלוח לה משהו מהיצירות שלי יהיה מפחיד... וגם רציתי לחטט ולחפש ומצוא מישהו חדש...
הענקית השניה נראית מקסימה, אבל המידע שנתנה על עצמה הוא כה מועט... ובחיפושי באינטרנט לא גיליתי יותר... (זה קטן כי אני חופרת וזה פחות חשוב)

כשסיפרתי לתומר על זה גם זרקתי לאוייר שלגמד שלי יהיו חיים קלים כי הפייסבוק שלי פתוח וכתובים בו המון מתחביבי..
בכלל לא צפיתי את המכתב הזה,

גמד יקר!
יש כל כך הרבה דברים שיש לי להגיב למכתב שלך וכמו כל חופרת מקצועית אני תוהה אם זה בכלל יעניין אותך!
מצד שני אתה לא פה ומקלדת דווקה כן (:

הצחיק אותי העיסוק שלך בכתיבה שלי
זה דיי מרתק לראות למה שמת לב... קיבלתי הטפה על מדוע אין זה נכון להשתמש בסוגריים מרובעים כפי שאני עושה בהם שימוש [מצד שני אמרת שאתה אוהב אותם] ואני בכלל שכחתי איך פעם אנשים העירו לי על זה ואיך פתאום כל מיני שטויות של כתיבה שהן שלי צצות ובכלל לא זכרתי שהן שם..
לראות את עצמי דרך עיניים של "נשוי +2 ילדים מדהימים, כלבה [שד"א לא חזרנו עליה! - אפילו שרשמת שעוד נחזור!] וחתולה מזדקנת"
זו בפירוש חוויה חדשה מרעננת ומבורכת (:
גמד יקר! בתור אוטופיסטית ממוצאת אני חושבת שאתה צודק, הבחירה שלך בנוגע לעבודה היא מסוג הדברים האלה שרואים רק בסרטים... בין אם תהפוך למנכ"ל בחברה ההיא ובין אם זו רק מחשבה שכבר ניפנפת הצידה, אני גאה בך.
הקטע המדהים בעיני הוא כמה אנחנו דומים למרות כל השוני...
הספרים, הגינה, החיות, האופנוע והחפירות ועוד...
אני מרגישה שאני מכירה אותך אפילו אם מתוך 3 דפים זכיתי רק לפיסקה אחת עלייך.

בין הפניות הראשונות שלך אתה שואל מי אני? ואומר שאני מחולון
אני גרה בחולון
אבל זו ממש לא הדרך שבה הייתי מגדירה את עצמי (:
אני דריה גיקית מתל אביב שהתחילה את ילדותה בצפון התחילה את גיל ההתבגרות במרכז עד שעברה לדרום או לייתר דיוק ליפו בתור אדם בוגר ועצמאי יחד עם החצי השני שלה. החצי הזה שאחרי תקופה השכיל והסכים להפוך לבן זוגה לחיים
אהבתי את יפו, למדתי לאהוב אותה כחלק מת"א  - הרגשתי שייכת ותיירת באותו הזמן וזה תמיד קסם לי...
לצערי בן הזוג לא כל כך התחבר לעיר ובתור "מושבניק" מקריית עמל ביקש לאחר 3 שנים לברוח מהעיר. היות ושנינו רצינו לגדל כלב, לא היה ספק שנצטרך לעבור בקרוב וכך למעשה הגענו לגור בחולון [שאינה עיר רעה - אך גם אינה עיר חלומותיי]

אז גם שאלת מי זו ג'ינג'ר ומיהן הספייס גירלס?
בתור מי שגדלה בדור שחי את השיקוץ הזה שאנחנו קוראים לו להקות בנים הספייס גירלס היו עוד אתנחתה מלאת סטייל וחסרת כשרון כפי שציינת.
אני לא יודעת מעבר לזה - אני הייתי עסוקה בלקרוא את הסיפור שאינו נגמר ולחופש נולד שוב ושוב כי מעולם לא הייתה לי הסבלנות לסיים אותו 
[שנים אח"כ סיימתי את הסיפור שאינו נגמר ואני לא חושבת שאני מחדשת למישהו כשאני אומרת - כשהספר מחליף צבעים שווה לקפוץ לסוף ולדלג על כל הסיפור של הילד המעצבן!]
בכל אופן בנוגע לספייס גירלס [גם אני עשיתי ויקי כשהשאלה הועלתה מולי וגם אני ויתרתי מהר] אני זכרתי במעורפל שהיא הייתה אנרגטית וחמודה וכך סגרתי את העניין בשביל עצמי.

זה מצחיק לגלות שמה שגילית עליי מחיפוש ראשוני באינטרנט זה את היותי מעצבת אופנה,
כל מעצב שמסיים את התואר שלו יודע שהמעסיקים העתידיים שלו יחפשו אותו באינטרנט, לא משנה כמה התיק עבודות שלך יהיה טוב, אם אתה לא באינטרנט - אתה לא קיים.
גם אני יחד עם חברותיי התיישבתי וגיגלתי את שמי בעיברית ובאנגלית
סה"כ הייתי מרוצה, כתבות על הפרוייקט גמר ועל פרוייקט מוצלח משנקר, תיק העבודות שלי שאני בניתי והפייסבוק עד שראיתי שגם הבלוג הזה מופיע... זו הייתה דילמה,
המעסיק העתידי או הלקוח העתידי שלי חשוף לכל ההיסטוריה שלי שאני זוכרת...
בסופו של דבר החלטתי שיבושם להם, זו אבן פינה בחיי ואני מסרבת למחוק אותה.

לגבי תדמית מעצבת האופנה שיוצרת בגדים פוסטאפוקליפטיים מצמיגים ושאר טראש
לא לא לא לא ולא!
מעולם לא התחברתי לאופנה [למבחנים בשנקר הגעתי עם ג'ינס יד שלישית וגופייה עם ציור של מיני מאוס]
אני לא יודעת למה בכלל התחלתי לחשוב על ללמוד עיצוב אופנה... אבל בסופו של דבר עשיתי את זה כדי לנצח, כי אמרו שמעט מצליחים ומעט מתקבלים ורציתי אתגר... אחרי 4 שנים של לימודי אופנה בהם צעקו עליי שהגברים שלי ילדותיים והנשים שלי ארטיסטיות מידי [החצי השני הוא המצאה מוחלטת - אבל הראשון נכון] ושל הרים של שיעורי בית ומחקרים והתעסקות סביב עיצוב ואופנה, מצאתי שיש מה לאהוב בתחום הזה, ושדווקא דיי מגניב להתלבש [אני עדין הולכת עם ג'ינס וטישירט מרבית הזמן] ובכלל שזה אתגר לעסוק באופנה ושגם לי עם יש מה להגיד בתחום.
אז אני אוהבת לעשות באופנה - אבל סביר להניח שאם היית מביא לי לק/ארנק/בגד/כובע הייתי נותנת אותו מתנה למישהי מהלימודים (:

אבל אני כן פוסטאפוקליפטית - וכן יוצרת דברים מפנימיות של צמיגים [אבא כועס עשאני קוראת לזה צמיגים היות והוא מייבא צמיגים הוא חושב שיש הבדל ד"א אני לא נעלבת כשלא אוהבים את הקולקציה שלי (: הכל בסדר. 
דרך אגב, שום דבר שאני יוצרת לא מיוצר מעור - אני לא אוהבת את המגע או את הרעיון של שימוש בעור.

אהבתי את ההתייחסות שלך לחיי (:
בין אם זו ההתייחסות לצבא או לדניאל או סתם עצם ההתייחסות...
נהניתי מאוד לקבל מכתב מאדם שהשקיע וניסה להכיר אותי מתוך התעניינות - בשביל עצמו
הזוית ראייה שלך על החיים שלי גרמה לי להבין יותר ויותר כמה שהחיים שלי נעימים לי, כמה שההיסטוריה שלי היא שלי כמו הלקחים שלמדתי ממנה.
אני לא חושבת שאי פעם יהיו לי כל התשובות
God I hope not!
אני גם לא מאמינה שלך יש (:
אני חושבת שחווית הרבה ושאתה לא שבע ומאחלת לך שלעולם לא תהיה!
אל תחשוב שפיספסתי את כל ההתחלות של השיחות שפתחת שם בפסקה על חיי... אני לא מצליחה להתחיל לכתוב על אף אחת מכל אלה... 
אני לא יודעת אם השיחה הזו תמשיך אי פעם מעבר לפוסט הזה - סביר שלא...
במידה וכן [= אשמח לפתוח עוד כמה מהשיחות הקטנות הללו!

דוגמה מבוהלת מהגשם והברקים ומצאה נחמה גדולה בכרסום קטן (:
תומר בחזרה עד אמצע הלילה ואני עוד מחכה לראות מה הוא קיבל!
ואני (:
אני שמחה ומלאת הכרת תודה על החוויה המגניבה!
אני מתה להתחיל לקרוא את הספר, אני מקבלת את ההרגשה שזה העותק שלך וזה מרגש למדי  [אל תגלה לי אם לא] מה גם שיש לו ריח של ספר ישן וכמה שאני אוהבת את הריח הזה!
אהבתי את הבובה של הלו קיטי (:
השוקולדים והחטיפים נהדרים! אני לא מתנגדת יותר מידי ליצרנים הישראלי [הרי הם מביאים שוקולד וכל אדם שמביא שוקולד הוא אדם טוב (לא לקחת אותי ברצינות[הנה הסוגריים בתוך סוגריים!])] אבל אני גם ממש בסדר עם שוקולדים מכל תוצרת אחרת (:

לא כל כך הבנתי את האוסף שטויות הקטנות  אבל כל השאר היה כל כך מקסים!
והצנצנת זיתים נהדרת!
אנחנו אמנם לא מגדלים זיתים בחולון אבל אבא עושה לפעמים וחברים שלי מגדלים בצפון - והזיתים שלך אכן נהדרים!
אפילו דאגתי לא לסיים אותם כדי שתומר יוכל לאכול גם אפילו שהוא לא אוהב זיתים ירוקים!

אם אי פעם אכן תראה אותי אתה מוזמן בשמחה להגיד שלום!
סביר שהשיער שלי לא יהיה קצר [אני מאריכה כרגע - קטע כזה של נשים]
סביר להניח שאני אוכל המבורגר  [אני מקווה שהוא לא יטפטף  לא בא לי לעשות כביסה...]
ביקשת והסכמתי (:
לא אחפש אותך
אבל כן אגיב! כי אני חפרנית ועל כן תגובה בפי [במקלדתי] וזו תעלה לישראבלוג בתקווה שתגיע אלייך אבל בתכלס כדי להוציא אותה מהראש שלי.
היה שלום גמד שהולך לכבוש את העולם של ארגון זכויות האדם!
באהבה רבה
קיטי


P.S.
חשוב לי להוסיף התנצלות על הכתיבה שלי  -  היא בטח נורא מבולבלת ומלאת טעויות כתיב ותחביר [לצערי אני באמת דיסלקטית ולא כתבתי כל כך הרבה מאז הפוסט האחרון בערך...]
נכתב על ידי קיטי , 13/3/2014 18:41  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





24,269

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקיטי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קיטי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)