פילבוקס

הערת המחבר: סיפור זה מוקדש לבחור מיוחד, שפתח בפני מעט מסגור ליבו ונתן לי את ההשראה והדחף לכתיבתו, בתקווה שגם עמדתי במשימה.

אייל ישב וחיכה בבית בלב הולם מפחד. היום זה עומד לקרות. הוא היסס והיסס עד שהסכים להפגש איתו, עם הקנדימן שלו. מעניין איזה "עוגיות" הוא יביא לו היום. לרגע התחרט ורצה לבטל הכל, אבל אז נזכר שבעצם אין לו את הטלפון שלו. הקנדימן לא הסכים למסור לו. "דיסקרטיות" הוא אמר. זה מה שקורה לגברים לא פנויים שמחפשים התפרפרויות מהצד. אייל ידע שיש לו בעיה ביצירת אינטימיות והוא הדחיק אותה ככל שיכול היה. הוא התרחק מכל חבריו מהתיכון ומיעט ביצירת קשרים בתקופת הצבא והאוניברסיטה. הוא היה זאב בודד, כך לא ידעו, כך לא ישאלו וכך לא יציעו לו הצעות לדייטים כל הזמן מטעם שוחרי טובתו. אמו היתה היחידה שעוד שאלה מדי פעם מתי יביא איזו בחורה טובה ויבנה משפחה. היא לא הבינה איך הבן המוצלח, החכם, הנאה שלה, הבחור שיש לו משרה מכובדת בהייטק, לא מצליח למצוא את עצמו בחיים. בשנים האחרונות היא כבר שאלה פחות ופחות, כשראתה כמה השאלות הללו מציקות לו וגורמות לבנה האהוב לכל כך הרבה אי נחת.

אייל לא ידע מתי כל זה התחיל. כמו חור שחור שנפער בעברו הרחוק אי שם בנעוריו. תמיד הוא היה ביישן באופן קיצוני אפילו, אבל בילדותו הסתיר את הביישנות הזו בשלל החברים שהיו לו. אי שם בגיל ההתבגרות הכל השתנה. אייל החל להסתגר יותר ויותר וחבריו התרחקו והלכו. גם הבנות החמודות שכל הזמן הקיפו אותו, הרימו באיזה שלב ידיים. אייל דווקא אהב בנות ואף התאהב בבת אחת או שתיים, אבל מעולם לא עבר איתן את שלב החיבוקים והנשיקות. כמו חומה ענקית חצצה בינו לבינן, חומה שלא היה לו אומץ לטפס עליה ולא היה לו כח לשבור אותה. כל רמז לאינטימיות מעבר לאותם חיבוקים או נשיקות קצת תמימות גרמו לו לחרדות עמוקות. יותר טוב להן בלעדי, הוא חשב לעצמו כל פעם שבת מסוימת התקרבה אליו יותר מדי. את ליבו הוא היה מוכן לתת להן עד הסוף אבל את גופו הוא לא יכול היה.

כל החרדות הללו הוליכו אותו באיזה שהוא שלב לפנטזיות על בנים. בעולם הפנטזיה המשוחרר מרגש הוא חגג. בעולם הזה לא היו לו שום בעיות אינטימיות והסקס האקראי היה ענין של כיף מוחלט ללא שום סיבוכים רגשיים. אם נשים היו בשבילו רגש בלי סקס, גברים - לפחות בפנטזיה - היו בשבילו סקס בלי רגש. את השילוב בין השניים הוא לא הצליח למצוא והוא לא העז אפילו לחפש. בהעדר כל נסיון אינטימי של ממש הוא לא ידע אפילו למה לצפות כשנפגש עם הגבר הראשון והאחרון בחייו לפני כחמש שנים. החוויה הזו זכורה לו כמשהו מאוד טראומתי, למרות שהבחור היה די סבלני ומתחשב. אחרי שאייל גמר בפיו של הבחור הוא לא היה מסוגל להשאר בחברתו אפילו רגע אחד נוסף. מיד כשהבחור גמר להביא לעצמו ביד, דקה אחרי שאייל גמר לו בפה, נמלט אייל מדירתו כל עוד נפשו בו, ממלמל כל מיני משפטים מבולבלים על משהו דחוף בעבודה, למרות שבשעת לילה זו משרדי החברה בה עבד היו סגורים מזמן. הבחור חיך בהבנה. עוד בתול מבולבל, הוא חשב לעצמו ורק הפטיר לו בלכתו: "ברוך הבא לעולם הגייז".

כשאייל חזר הביתה הוא נכנס מייד למקלחת, לשטוף מעל עצמו את כל שריד וזכר לחוויה שעבר זה עתה. במקלחת הוא הרשה לעצמו לבכות לראשונה מזה שנים רבות. מי המקלחת התערבבו עם דמעותיו וירדו אל הביוב יחד עם כל שביב של אומץ שהיה למשהו אינטימי בחייו, שהבליח לרגע ונעלם.

כשאייל התכונן לבואו של הקנדימן הוא נכנס למקלחת להתרענן קצת. רק שם רק שם מתחת לזרם המים, כשהכתה בו ההכרה שהוא הולך לנסות להתמודד שוב עם פחדיו, נזכר אייל מתי הוא בכה בפעם האחרונה. זה לא היה בפטירת אביו, כשהיה בן 18. זה לא היה כשהתגלה אצל אמו גידול ממאיר בשד. אלה אפילו לא היו דמעות של הקלה כשהניתוח וההקרנות של אמו הסתיימו בהצלחה והוא ידע שהגרוע מכל כבר עבר. זה גם לא קרה כשהחבר היחידי שעוד איכשהו שמר איתו על קשר, נהרג בתאונה דרכים כשאייל היה בן 22.

זה קרה הרבה שנים קודם, שעה קלה אחרי הטעות שעשה כשהחליט לקצר את הדרך מבית הספר לביתו דרך הפרדס הגדול שבפאתי השכונה.

השבוע האחרון ללימודים בחטיבת הביניים היה שבוע של כיף. לא ממש למדו וכל הזמן עבר בחזרות למסיבת הסיום, שם היה לאייל תפקיד די מרכזי. הוא שר, הוא רקד והוא שיחק בהצגה של מסיבת הסיום. הוא היה נער מאושר וחברותי וזה היה היום האחרון בו הוא היה כזה. כשחלף ליד בית האריזה הישן והחצי הרוס שבלב הפרדס הוא לא ממש הקדיש לו תשומת לב מיותרת, כשלפתע שמע קול גבר מרעים לעברו: "בוא הנה ילד".

אייל לא העז לסרב לקול המצווה. הדבר הראשון שהבחין בו כשהתקרב אליו היה דווקא הקרטון הישן שהיה זרוק על רצפת בית האריזה והדבר השני שהבחין בו היתה הפרחה החצי ערומה שכרעה על ארבע על הקרטון הזה כשחצאיתה מופשלת למעלה חושפת עכוז שחום ועגלגל. זו היתה הבחורה הערומה הראשונה שאייל ראה בחייו והוא נכנס להלם קל. רק אחר כך התבחין בערס המקועקע שעמד לידה עם הזין האימתני שלו בחוץ. אייל לא הבין הרבה בזין אבל ידע שלערס הזה יש זין במידות חריגות. עוד דבר אייל הבין באותו רגע, שהזין הענק של הערס אפילו לא היה במצב של זקפה.

"השרמוטה במחזור" אמר לו הערס, "אז צריך לזיין אותה בתחת. היא דורשת והיא צריכה את זה עכשיו, אבל הזין הבן זונה שלי שכבר דפק איזו שרמוטה אחרת לפני חצי שעה, צריך גירוי מיוחד להתעורר מחדש."

"אההההה" מלמל אייל שכבר התחיל להבהל ממה שהערס רוצה ממנו.

"זיינת פעם, ילד?" שאל הערס לפתע ואייל הניד בראשו לשלילה.

"אתה בטח מת לזיין, כל הנערים בגיל הזה מתים לזיין. אתה מביא הרבה ביד?" שאל הערס, אך אייל פחד לענות.

"תגיד ת'אמת, אל תנסה לתחמן אותי" התעקש הערס.

"כן..." ענה אייל בכנות מנסה להרויח עוד קצת זמן הרחק מהערס הזה שנותר עדיין במרחק של כמה צעדים ממנו.

"כמה? פעם ביום? פעמיים ביום? שלוש?" המשיך להעלות את המספר כשראה שאייל לא מהנהן..."מה, יותר?"

"ארבע - חמש פעמים ביום" ענה אייל במבט חוששני.

"אוהו, יש לך הרבה שפיך לשחרר, אה? בטח התכוונת להביא ביד איך שתכנס הביתה, אה, יא חרמן קטן?"

"אני ... אני..." גמגם אייל.

"טוב, טוב, סתום ת'פה. שמעתי כבר מספיק. תוריד ת'מכנסיים."

"מממממהההה?" נבהל אייל.

"מה, מה? איך אתה חושב לזיין את השרמוטה? עם מכנסיים? יאללה תוריד מכנסיים ושלוף ת'זין החוצה, נראה אם יש לך שם גפרור או תותח."

אייל הפשיל את מכנסיו והערס הבחין מייד בבליטה הגדולה שהזדקרה בתחתוניו. "לא רע, ילד. בכלל לא רע. יאללה תוריד את התחתונים."

אייל הוריד את תחתוניו עומד מול הערס במערומיו הילדותיים ובזקפתו הגדולה השלוחה קדימה, זקפה שתמיד הסתיר מחבריו מרוב מבוכה על הגודל. להיות עם זין של 16 ס"מ בגילו זה לא היה משהו נפוץ במיוחד ואת אייל זה די הביך.

"עם זין כזה בגילך, אתה כבר יכול לזיין בלי בעיה. מעניין לאיזה גודל הוא יגיע עוד כמה שנים. מה, אתה תימני או משהו?"

"לא, מה הקשר?" ענה אייל.

"אני נתתי לך זכות לשאול שאלות? סתום ת'פה ותתקע את השרמוטה" אמר לו הערס שהמשיך לשחק לעצמו בזין כשמבטו במבושיו של אייל הנבוך ובישבנו הרזה והחלק.

אייל התחיל להרגיש לא טוב. הראש כאב לו, הוא הרגיש מסוחרר לגמרי. הוא לא רצה להיות שם. למה? למה הלכתי בדרך הזאת? הוא ייסר את עצמו.

"נו אתה הולך להתמזמז לי שם עוד הרבה זמן? אם אתה לא פותח לי את השרמוטה, אני לא יודע מה אני יעשה לך. יאללה כבר!"

אייל התקרב לבחורה בהיסוס ואז הבחין בשובל הדמעות מעורבות בשרידי איפור שחור היורדות על לחייה. הזין שלו כבר היה קרוב לישבנה המורד ו... מסך שחור ואפל ירד עליו. ככל שאייל התאמץ, הוא לא הצליח לזכור מה קרה שם. הוא אפילו לא זכר איך הגיע הביתה. הוא רק הרגיש שבנוסף לכאב הראש העמוק שלו כאב לו עוד משהו. כנראה שהערס הרביץ לו מרוב תסכול שהוא לא זיין אותה. כן כנראה זה מה שקרה. בגלל זה כואב לו כל כך מאחור. אייל נכנס למקלחת ובכה. דמעותיו התערבבו עם מי המקלחת הקרירים וירדו במורד הביוב שם הם ישכנו עוד שנים ארוכות לאחר מכן.

כשנשמעה הדפיקה בדלת אייל ממש קפץ ממקומו. כל כך מרוכז היה בזכרונות העבר שצצו פתאום לקראת המפגש עם הזר המסתורי שאייל הכיר בצ'אט ואשר קרא לעצמו הקנדימן. כשאייל ניגש לדלת הוא שמע קול רגוע אומר לו להסתובב ולפתוח את הדלת עם הגב אליה. זה הפחיד את אייל קצת אבל בד בבד חרמן אותו. הוא עשה כמצוות הקנדימן שנכנס לדירתו הודף אותו קלות קדימה. אייל הרגיש את המטפחת נקשרת על עיניו כשהקנדימן המשיך להדפו עד שהצמידו עם הגב לקיר. הבחור הוריד את מכנסיו וכששניהם היו בתחתונים בלבד, השחיל את רגליו בין רגליו של אייל וחש את זכרותו המתעוררת. אייל הרגיש נסער כשידו של הקנדימן המסתורי אחזה בעורפו וקירבה את ראשו אליו וכשלשונו השתרבבה לתוך פיו. עד מהרה היו שניהם ערומים והקנדימן סובב אותו עם הפנים לקיר והגב אליו. זה היה רגע האמת שאייל הרגיש שהוא פוחד ממנו יותר מכל. רוצה, אבל פוחד. מתגרה ונחרד בו זמנית. הוא חש את ידו המשוטטת של הקנדימן באחוריו ואת לחלוחית האצבע עטוית הג'ל המחפשת את החור, מוצאת ואף חודרת מעט פנימה. נשימתו של אייל נעתקה לרגע. מעולם לפני כן לא חדר אליו שום דבר זר. לא איבר ולא חפץ, אבל הפעם, הוא החליט, הוא יאזור אומץ וינסה להמשיך עם זה עד הסוף.

"אתה רוצה את זה... אני יודע שאתה רוצה את זה..." אמר הקנדימן כשאייל נאנק עם חדירת האצבע המחטטת באחוריו ועוד יותר עם חדירת האצבע השניה. השלישית כמעט גרמה לו לצעוק, אבל ידו הפנויה של הקנדימן סכרה את פיו והחניקה את הצעקה.

"ששש... אתה לא רוצה שהשכנים ישמעו, נכון?" אמר הקנדימן ואייל הנהן, "אז אני הולך להסיר את היד שלי עכשיו ואתה תשתוק ותקבל את זה כמו גבר", הוסיף.

ידו של הקנדימן הוסרה ואייל נשם לרווחה כשגם שלוש האצבעות התחובות באחוריו עשו את דרכן החוצה. אנחת הרווחה  שלו לא נמשכה זמן רב כשהרגיש את המוט הלוהט של הקנדימן מחפש את הכניסה לגופו באחוריו, חם קשוח ותובעני.

"אני הולך לזיין אותך עכשיו חזק וטוב ואתה הולך לקבל את זה כמו גבר. אני יודע שאתה רוצה את זה ואני הולך לתת לך את זה. אני יכול להיות עדין ואני יכול להיות קשוח. הכל תלוי בך. כך או כך אתה תקבל את הזין שלי היום עד הסוף. אין לעצור ואין להתחרט. זו הזדמנות אחרונה לבטל הכל. אחר כך אתה בידיים שלי ותעשה כל מה שאני אומר. מה החלטת?" שאל הקנדימן כשאייל מרגיש את כיפת הזין הגדול שלו משוטטת בפתח האחורי, נכנסת לא נכנסת פנימה.

"תמשיך, תמשיך" אמר אייל בקול חנוק מהתרגשות ופחד.

"מה תמשיך? תגיד את זה במפורש.." תבע הקנדימן.

"תזיין אותי כבר, אני רוצה להרגיש את הזין שלך עמוק בפנים..." אמר אייל והרגיש את הזין הגדול מפלס דרכו פנימה בזהירות אך בנחישות קשוחה.

"אווווו..." גנח אייל ואחז בחוזקה בידיו של הקנדימן התופסות בשני צידי ישבנו ומפסקות אותו לשניים. ככל שהזין העמיק יותר פנימה, אייל תפס יותר חזק. רק כשכל הזין היה בפנים, עצר הקנדימן לרגע ואייל יכול היה להרפות מלחיצתו ולהתרגע קצת.

באותו רגע, כמו משום מקום נזכר אייל בערס ההוא מלפני כל אותן השנים. נזכר במה שהדחיק עקב הטראומה שהיתה גדולה מדי עבור נפשו הרכה. נזכר שנפלה לו הזקפה כשהתקרב לישבנה החשוף של הפרחה הכורעת. נזכר שלא הצליח לזיין את הפרחה ההיא, מה שהעלה את מפלס עצבנותו של הערס לרמות גבוהות יותר ויותר. נזכר בזין של הערס שהחל לתפוח יותר ויותר ככל שהתקרב אליו ואת החיוך הזדוני שעלה על שפתיו כשנגע בישבנו רגע לפני שאייל התעלף מההלם. רק אז הבין אייל את הסיבה לנכות הרגשית שלו. למה שהיה טמון עמוק עמוק בתוך נפשו המיוסרת.

הפעם אייל כבר לא היה הילד המפוחד שהתעלף כדי להגן על עצמו, הפעם הוא היה כבר גבר שידע מה הוא רוצה. הפעם הוא אפילו הצליח ליהנות קצת מתחושת הזין של הקנדימן החופר באחוריו וטוחן אותו חזק וטוב, הוא הרגיש כבר את נשימתו המתקצרת של הקנדימן שמתקרב לגמירה וגם הוא כבר היה מוטרף לגמרי מתחושת הזין הגדול ההולם בכוח באחוריו, אבל הפעם גם הבין אייל שהוא רוצה משהו אחר.

"עצור" אמר אייל על סף נקודת האל חזור.

"אמרתי לך שאין לעצור ואין להתחרט" ענה הקנדימן והמשיך לפמפם.

"לא הבנת. אני רוצה סקס, אבל לא ככה, עצור רגע" המשיך אייל והחל לנסות לחלץ עצמו מלפיתת הקנדימן והזין הגדול שלו. נראה שנחישותו של אייל, גרמה לקנדימן להסס לרגע וההיסוס הזה אפשר לאייל להשתחרר. הוא תלש את כיסוי העיניים, הסתובב לעבר הקנדימן ואז ראה אותו בפעם הראשונה.

אייל הופתע ואילו הקנדימן חייך חיוך נבוך קצת. היתה זו סיטואציה מוזרה קצת. הכלים של שניהם היו בזקפה מייסרת מרוב חרמנות שנקטעה באיבה, אבל אף אחד מהם לא ידע כיצד להמשיך הלאה כשמשחק השליטה הקטן שלהם נפסק. אייל הופתע גם ממראהו של הקנדימן. הוא לא היה איזה ערס מקועקע ושרירי כפי שאייל דמיין לעצמו. הוא היה בחור רזה למדי, חנון כזה, במיוחד אחרי שהוא שלף מהתיק הקטן שלו את המשקפיים והרכיב אותן על אפו ממלמל משהו על זה שבא לו לראות אותו יותר טוב. אייל ניסה להלבישו בעיני רוחו ומה שנראה לו היה איזו חליפה של פקיד בנק או רואה חשבון. מישהו מסודר ורגיל כזה בלי שום ניצוצות. מישהו שאייל יכול להרגע איתו. אייל מחק את הדמיון הזה ממוחו והביט שוב בקנדימן. היה לו זין די גדול לחנון הזה והוא אפילו היה חמוד למרות שהיה מבוגר ממה שאייל דמיין לעצמו.

"שלום, אני קורן, נעים מאוד" אמר לפתע הקנדימן והושיט ידו לעבר אייל שבאופן אינסטינקטיבי הושיט אליו את ידו, עד כמה שלחיצת היד במצב הזה היתה הזויה קצת. לחיצת יד חמה ואיתנה היתה לו. כשהתקרבו ללחיצת היד, נגעו-לא נגעו גם הכלים שלהם שעדיין היו בזקפה חלקית ואייל חש כמו איזו מכת חשמל שגרמה לכל גופו להצטמרר.

"נעים מאוד גם לי" ענה אייל מנסה למחוק את המחשבה על הזין הגדול הזה שרק לפני רגעים ספורים קדח בכוח באחוריו.

"האמת שאני בחור עדין..." אמר קורן הקנדימן "אבל אמרת לי שיש לך פנטזיה של שליטה והתחרמנתי מהתמונות המדהימות שלך אז זרמתי עם זה".

"ומה אתה אוהב בדרך כלל באמת?" שאל אייל.

"אוהב לפנק ולהתפנק בסקס ארוך של שעות במיטה נורמאלית" חייך קורן והוסיף: "ואוהב גם לשוחח בנחת עם הבחור שאני פוגש על איזו כוס קפה או משהו. לא ממהר לסקס. אוהב לקחת את הזמן שלי לאט ובכיף. חבל שאתה רק בענין של סקס חזק. הייתי שמח להתפנק איתך במיטה לכמה שעות..."

אייל הביט שוב בקורן, הפעם למבט ארוך ומהורהר ואז טפח על כתפו ואמר לו "אז איך אתה אוהב את הקפה שלך?" ושניהם חייכו בהבנה וצעדו לעבר המטבח.

"נס קפה חלש עם שתי כפיות סוכר" אמר קורן "ואתה?"

"אני בכלל בענין של חליטת פירות. לא סובל קפה" צחק אייל כשהחל להכין את הכוסות. אחרי שהקומקום רתח והוא מזג לכוסות, לגמו שניהם לגימה ראשונה וקורן שאל: "אז מה, לא אוהב קפה בכלל? מה יהיה עם הנשיקה שלי?"

"נשיקת קפה, אני מוכן לנסות" אמר אייל ורגע אחר כך נצמדו פיותיהם לנשיקה עמוקה ראשונה ולוהטת שנמשכה עוד ועוד.

"דווקא טעימה החליטת פירות שלך" אמר קורן אחרי שעשו הפסקת נשימה קצרה מהנשיקה הממושכת.

"גם הקפה לגמרי לא רע" ענה אייל, "במיוחד כשהוא בא מהפה החשקן שלך. יאללה, בוא כבר למיטה. תראה לי משהו מהפינוק של שעות הזה שלך" והם נכנסו למיטה למחול אהבה שנמשך עד חצי הלילה.

מתי שהוא במהלך אחת המנוחות בין זיון לזיון, כשידו של קורן לא מפסיקה ללטף אותו, הבין אייל כי מטראומת האינטימיות הוא השתחרר כבר. ידו המלטפת של קורן נעמה לו מאוד והוא הרגיש שהזין שלו מתחיל להתעורר מחדש. זו היתה הפעם השניה או השלישית באותו לילה, הוא כבר לא זכר. הכל היה נעים כל כך, רגוע כל כך, מענג כל כך. הוא שלח את ידו אל הזין של קורן והרגיש שגם הוא מתחיל להתעורר. שניהם שכבו על הבטן, זה לצד זה ואייל שלי את ידו אל ישבנו הקטן של קורן. באופן מוזר קצת היה בו משהו מגרה בישבן הקטן והשחום של קורן, שהופתע קצת שידו של אייל החלה לחפור עמוק יותר ויותר בסדק שבישבנו.

"הלו..." אמר לו קורן "אני לא מקבל פה... בא לי דווקא לזיין אותך שוב. אוף, כמה שאתה מחרמן אותי.."

"לא הפעם, מותק. אני מת על הזין שלך ואין כמו התחושה שלו נעוץ בתוכי. אם הייתי יכול הייתי יוצק אותו בגבס ושומר אצלי" אמר אייל.

"למה אני מרגיש שעומד להיות פה איזה 'אבל', אה?" תהה קורן.

"כי באמת יש. אבל אני רוצה להיות עליך הפעם, קורן. אתה יודע שיש לך ישבן שממש דורש זיון?"

"ישבן שדורש זיון? מה אתה כבר מבין בישבנים שדורשים זיון? בא לך לעבור לצד השני פתאום?"

"האמת שאין לי שום צד לעבור אליו, כי לא ממש הייתי בשום צד עד היום, חוץ מ... חוץ מ..." ואייל לא יכול היה להשלים את המשפט. נגמרו  לו הטיעונים, נשארו רק המעשים. הוא לא שאל יותר. הוא רצה להרגיש. הוא רצה לזיין. קורן היה שם לידו וישבנו הקטן כמו מחכה רק לרגע שיפתחו אותו בפעם הראשונה. קורן עוד הספיק לומר: "תהיה זהיר, אני עוד אף פעם לא..." אבל זהו, הרכבת הזו כבר יצאה לדרך ושום דבר לא יכול היה עוד לעצור אותה, כשאייל כבר התחיל לחדור לתוכו.

זו היתה הפעם הראשונה לשניהם. הפעם הראשונה שאייל מזיין גבר והפעם הראשונה שקורן מקבל זין בתחת. בתחילה הוא נאנק מכאב ואייל עצר באפן אינסטינקטיבי. נתן לו להרגע קצת ולהתרגל לזין הנעוץ באחוריו. גם לאייל היה זין נאה, קטן רק במעט מהזין הגדול של קורן. ואז הוא המשיך בתנועות נעיצה קלות פנימה יותר ויותר עד שכל הזין היה בפנים. שניהם התנשמו בכבדות. קורן הסב את ראשו לאחור ואייל רכן לעברו ונישק אותו ממושכות. הוא ליטף את זרועותיו ונשכב עליו דומם, כשכל פיסת עור אפשרית שלהם נוגעת זו בזו. קורן נרגע. התמכר לתחושת כבדות גופו הגמיש של אייל השרוע עליו

"אני הולך לזיין אותך עכשיו עד ששנינו נגמור" לחש לו אייל באוזן.

"אני לא אגמור מזה שמזיינים אותי, מותק, אני גומר רק כשאני תוקע מישהו בתחת".

"עוד תראה מיסטר קנדימן, עוד תראה" זמרר לו באוזן אייל, בפראפראזה על הקטע מ"גבירתי הנאווה" והחל לפמפם אותו בקצב מתגבר.

קורן לא הבין אפילו מאיפה זה בא לו. האם מתחושת הגבר השולט בו וטוחן את אחוריו כשכל משקל גופו עליו, האם מהמוט הלוהט החופר בתעלת התשוקה שלו עוד ועוד ומלהיט גם אותו כנגד כל הסיכויים, האם זה מתנועות השפשוף הקלות של הזין הזקור שלו בסדין, בזמן שאייל מפמפם אותו מלמעלה, האם נשיקותיו הקלילות של אייל על השקע שבין הצוואר לכתף, או האם זה המשפט שזרק לו אייל לפתע באמצע הזיון "קורן, אני כל כך אוהב... את זה" ואז זה בא. הזין של אייל ממש השתולל בתוכו ללא אבחנה וקורן התחיל להרגיש את הלחץ בביצים מתגבר והולך.

"אני תיכף..." אמר קורן.

"גם אני גוממממרררר" זעק אייל זעקה ארוכה כשמטחי זרע חמים ניטחו ממנו ומילאו את הקונדום בזמן שקורן ממלא את הסדין שמתחת בכמויות גדולות של שפיך משלו.

באותו זמן הבין אייל דבר מה נוסף, שאולי לא רק מחרדת האינטימיות הוא הצליח להשתחרר, אולי גם סוף סוף הסדק העמוק בנפשו מתחיל להתאחות. זה אפילו הפתיע אותו קצת שזה קרה דווקא עם מישהו שחשב כי ממנו יקבל רק סקס או משחקי שליטה, אבל כנראה שיש סקס ויש סקס אחר. הוא שלף עצמו מקורן, ונשכב עם הפנים אליו. הידיים של קורן נשלחו אל לחיו, אחזו בפניו בעדינות והתקרבו אליו, מחויכות, לנשיקה אוהבת. הם נותרו כך על הצד, זה מול זה, ידו של כל אחד מהם מונחת קלות על גופו של חברו, עד שהרגישו את התנומה הנינוחה אוחזת בהם, ואז הסתובבו ונרדמו מסופקים עד אור הבוקר.