הרהרתי בדברים שקרו לי בשבוע האחרון והכל נראה לי כל כך חסר טעם. בתחילה חשבתי לכתוב על גל, 20, הבחור הנערי החלק שקיבל ממני את הפעם הראשונה שלו לפני כמה חודשים וחזר לסיבוב נוסף שלא היה מוצלח. יכולתי לכתוב גם על דן, 25, חובב בגדי העור שרק רצה לפגוש אותי כי לא נפגשנו זמן רב והסכמתי כי בא לי לאכול משהו איתו, אבל כשנפגשנו שכחנו מהאוכל ותוך זמן קצר הוא כבר רכב לי על הזין בתוך הרכב בפינה אפילה בשולי העיר, עוד זיון לא מוצלח. או שיכולתי לכתוב על המוצלח מהם, על ברק, לכאורה בן 35 אבל במציאות נראה לי יותר מבוגר בחמש או עשר שנים מגילו המוצהר. ברק התגלה באחד המומחים הגדולים ביותר לאוראלי וגם קיבל  ממני את הפעם הראשונה של זין בתחת. אחרי 15 שנה שהיה עם בן זוג דתי שנמנע מחדירות, הפך ברק מומחה לאוראלי, אבל ייחל להרגיש מה זה אנאלי מזין אמיתי בפעם הראשונה. ברק דווקא היה זיון נפלא וגם אדם נעים וסימפאטי, אשר כשנפרדנו נתן לי פתק חמוד אשר מצידו האחד כתוב "פגשתי אדם נחמד" ומצידו השני כתוב "עשית לי את היום". 

אבל כל הסקס הזה מתגמד אל מול שיחה אחת במסנג'ר עם רוני, 23. נשארנו ידידים וירטואלים, למרות שבאיזו שהיא פינה בלב אני מקווה שאולי יום אחד נשוב להיות יותר מזה. אנחנו לא יכולים להתנתק מהשיחות הכמעט יומיומיות האלו ביננו, אבל כל שיחה וירטואלית כזו רק מזכירה לי כמה אני מתגעגע אליו, כמה אני כמֵהַ להיות איתו, לצידו, לחוש אותו אפילו לרגע קט. המוזר מכל הוא שבחודש שהיינו יחד, לא היה בו סקס של ממש איתו, היו מזמוזים, אוראלי, חדירה קצרצרה אחת, אבל לא היה סקס ארוך מענג ומפנק במשך שעות כמו שאני אוהב לעשות. דווקא איתו זה לא היה. נתתי לו לקחת את הזמן שלו, אך לבסוף זמננו עבר לפני שהגענו לזה.

וכמו תמיד, נתקלתי לאחרונה באיזה שיר שכל כך הזדהיתי איתו, בגלל רוני, בגלל הגעגועים. הפעם זהו שיר של להקת הרוק אלטרנטיבי The Honorary Title משנת 2007 :

The Honorary Title - Far More

Is this the sound of our demise

Or just the opposite?

I love you and I miss you

What else is there to say?

It takes a hell of a lot more

to complete this