את אילן [שם בדוי], 27, הכרתי ביום חרמני במיוחד, אבל אז עוד לא ידעתי את שמו. הוא פנה אלי בתור "חתיך27", ניק שמצביע על ההערכה העצמית הגבוהה שלו למראהו החיצוני. שיחה קצרה של מי אוהב מה ומתי הוליכה אותו לדירתו בשעת צהריים, בשכונה תל אביבית מסוימת שבזמן האחרון יוצא לי לעשות שם לא מעט בחורים...
לא היה לנו הרבה זמן, שעה אולי, אבל בסופו של דבר גם את הזמן הזה אפילו לא ניצלנו. אילן התגלה כבחור נאה מאוד, יותר מתמונותיו אפילו. גבוה, גוף חטוב ודי חלק, עור נעים למגע, זין קטן וחרמן גדול. כל כך חרמן הוא היה שמייד, בלי שום חיבוק, נשיקה או ליטוף, החביבים עלי במיוחד, הוא הסתער לי על הזין. תחילה במגע ידו על קווי המתאר של הזין שלי שהלך והזדקר לו בתחתונים. כשירדו התחתונים ויכולתי להבחין וגם לשמוע שמצא חן בעיניו מאוד מה שהוא ראה שם כשנטל לי את הזין ללא שום שהיות לתוך פיו והחל לטעום ולמצוץ בהתלהבות. מהר מאוד גיליתי שאילן הוא גם מוצץ בינוני ומטה וגם הזין הקטן והרופס שלו לא ממש עורר התלהבות.
מה שאילן רצה יותר מכל היה שמישהו יתקע אותו חזק ומהר. המישהו הזה היה אני ואחרי מציצה גמלונית ולא ארוכה במיוחד אילן הוריד את התחתונים והחל להתיישב לי על הזין. הוא לא ממש ידע לכוון את עצמו והוא היה גם די סגור. רק כשהתרוממתי מהספה וכיוונתי את עצמי לעברו כשהוא חצי עומד, הצלחתי לחדור. המשכתי לפמפם אותו כך בעמידה מול החלון הפתוח ודקה או שתיים אחר כך כשרק התחלתי להתחמם הוא כבר השפריץ לכל עבר.
קוויקי כל כך קוויקי מעולם לא היה לי. בישיבה ובעמידה, סתם כך בסלון דירתו המבולגנת. בלי שום מגע מקדים וארוך כמו שאני אוהב, בלי הרבה אירוטיקה ההולכת ובונה את המתח המיני. פמפום מיכני מבאס. הרגשתי כמו מכונת סקס, ויברטור אנושי. למרות יפיופיותו החטובה, לא נהניתי בכלל. לא רציתי שיביא לי ביד, לא רציתי שיעזור לי לגמור, רק רציתי לצאת מהמקום המבאס הזה כמה שיותר מהר.
הסטוץ עם אילן הזכיר לי שוב עד כמה סקס מיכני זה לא אני. עד כמה ליטופים, חרמונים ותקשורת מילולית טובה עושים לי את זה יותר ממידת יופיו של הבחור שאיתי.
האסוציאציה המוסיקלית שלי בעקבות כתיבת הפוסט הזה הוליכה אותי לשיר ישן של ג'יימס בראון משנת 1970, Sex Machine... צפיה נעימה: