כשיצאתי מדירתו של עידן, מצאתי את עצמי ברחוב באותה שכונה תל אביבית שאני קורא לה גיי-לנד. באותו רגע נזכרתי שסאני, 29, עובד בקרבת מקום. אחרי שלפני שבוע נאלצתי לבטל איזו פגישה שקבענו, עקב שינוי בלתי צפוי בתוכניותי, הרגשתי שאם לא אעבור לומר לו שלום, יהיה ממש חבל. כשנכנסתי לחנות שלו חיוך גדול של אושר האיר את פניו של סאני כשהוא ראה אותי. הוא קם, חיבק אותי ואמר לי שמאוד הצטער שלא הסתדר לי לבוא בסוף. הזכרתי לו שממילא לא ממש היה לנו מיקום והיינו צריכים לאלתר משהו ואז סאני סיפר לי משהו שלא ידעתי. שבאותו ערב הוא הצליח לסדר שהבית שלו יהיה ריק, שהכין נרות ריחניים וקטורת ואווירה כמו רומנטית ושתכנן להפתיע אותי בערב מפנק עד הסוף במשך כמה שעות.
"הוי סאני, זה כל כך חמוד מצידך... מצטער שנאלצתי לאכזב אותך" אמרתי לו ואז סיפר לי סאני שבקרוב הוא עומד לשכור דירה לבד ואף יוכל לארח אותי בלי שום בעיה, אם רק יסתדרו לנו הזמנים. שנינו יודעים שמאז שסאני החל לעבוד בעבודה החדשה שלו, אין הרבה סיכוי שהזמנים הפנויים שלנו יסתדרו זה עם זה. סאני מאוד רוצה. עד כדי כך הוא רוצה, שהוא אמר לי: "מקסימום אני אקח איזה יום חופש כדי שנוכל להעביר כמה שעות יחד..."
"בכיף, סאני, בכיף" אמרתי לו אבל כבר הססתי קצת עד כמה בא לי באמת להמשיך את הקטע הזה עם סאני שלא מפסיק לפרגן ולהחמיא לי,למרות שבקושי היה לנו סטוץ וחצי.
"כבר שבועיים לא היה לי סקס" אמר סאני "כל ההתנזרות הזאת, בסוף אני אהיה איזה א-מיני או משהו..."
"אין סכנה כזאת, סאני. גם הסקס יגיע כשיגיע" חייכתי. ידעתי שאין דבר שהוא רוצה כרגע יותר מאשר אני אציע לעלות איתו קצת לגלריה ולזיין אותו קצת, אבל לא הייתי בראש. לא בגלריה ובוודאי שלא אחרי סקס ארוך ומענג כמו שהיה לי לא מכבר עם עידן. לא הרמתי את הכפפה, שאני בטוח שסאני זרק לעברי. לא הפעם. מי יודע מה יקרה בפעם הבאה שאני אגיע לשכונת הגיי-לנד הזאת. אמנם אני כבר לא כל כך בעניין ביחס לסאני, אבל מי יודע, אולי כמה ימים של יובש ואיזו שהיא הצעה מסאני שיודע לפנק ולהעניק מעצמו כל כך, ואני עוד עשוי להתפתות למלכודת הדבש הזאת...
ולסאני לא יכולתי להקדיש שיר אחר מאשר Sunny, בגרסת הכיסוי בסגנון הדיסקו של Boney M. שהיתה להיט בשנת 1976:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
