את אפי, 28, הכרתי רק לפני כמה ימים. הוא זה שמצא אותי במרחב הוירטואלי הגדול וכמה טוב שזה קרה. מעבר למשיכה ראשונית לגופו הבהיר והרזה וההבנה שהוא כנראה לא נולד בארץ לא ידעתי עליו הרבה. אפי נתן לי איזו הרגשה נעימה שאין לה הסבר, ממש מהרגע הראשון. לא היו איתו הרבה חפירות בנושאים של "איך אתה אוהב את הסקס שלך?" מלבד הבנה כללית ששנינו אוהבים סקס ארוך ונעים עם המון מגע. אחרי זמן קצר הגיעה גם שיחת הטלפון שגילתה לי קול נעים של בחור נחמד עם שמץ של מבטא זר. רק אז נודע לי שאפי הוא בחור מחבר העמים (רוסיה ושכנותיה למי שלא מכיר את הביטוי הנידח הזה) שעלה לארץ בנערותו. מאחר ואפי היה אמור לעבוד במשמרת ערב ואני הייתי די פנוי קבענו לשעת צהרים מוקדמת ונסעתי אליו.
כשהוא נכנס לרכב ונסענו למקום שאליו הייתי אמורים להגיע, השיחה קלחה באופן די מפתיע לשני אנשים שלא ממש מכירים זה את זה. לא נגעתי בו כל הדרך מלבד לחיצת יד כשהוא נכנס ואולי ליטוף קל שהעברתי על כף ידו הנעימה פה ושם בנסיעה. אפילו הליטוף העדין הזה של אצבעות בכף היד גרם לי להתעוררות מיידית בחלציים ולא יכולתי לחכות לרגע שבו ניגע כבר זה בזה באמת. כשהגענו למקום אליו הגענו ויצאנו מהרכב אפי החל להתקרב אלי בחיוך, עשיתי אליו חצי סיבוב, אבל כנראה עשיתי את זה לא טוב כי לפתע הרגשתי את הכאב החד בגב וחשבתי רק שהלך עלי, ששוב נתפס לי הגב הארור הזה ודווקא ברגע הכי פחות מתאים מכל, אבל אפי המשיך להתקרב אלי בחיוך...
ברגעים האלה כנראה שהתשוקה פועלת כמורפיום על הכאבים, אז למרות הכל הצלחנו לעשות הכל. רק בהפסקה שבין לבין, כשהכאב התגבר ממש, עשה לי אפי איזה עיסוי קל לגב, יותר ליטוף מעיסוי, שהיה כל כך נעים שחשתי התעוררות חוזרת במחוזות החשק. מה שהיה כיף במיוחד במפגש הראשון עם אפי הוא לא רק האינטימיות המשוחררת והטבעית והסקס הטוב כל כך, למרות שבקושי הכרנו זה את זה, אלא במיוחד הכימיה המיידית שהיתה ביננו, כימיה שכבר מזמן לא הרגשתי כך עם בחור כלשהו. דיברנו לא מעט על כל מיני דברים ששנינו אוהבים, ממוסיקה ועד סרטים. שמענו גם קצת מוסיקה וגלשנו באינטרנט כשאפי מתכרבל עלי בכיף והתלטפנו, הוא כמה שהתלטפנו... עד שהתעוררנו מחדש ועשינו את זה שוב. "תשאיר משהו לפעם הבאה" אמר לי אפי בחיוך אחרי שהגיע לפורקן נוסף, ואני רק חיבקתי אותו חזק ונישקתי ללא אומר.
כמו שציינתי כבר בהתחלת הפוסט, אפי היה זה שמצא אותי. זה התקשר לי מן הסתם עם שיר ששנינו אוהבים, השיר שנבחר גם כשיר הנושא בפרומו לעונה החדשה של "אבודים" - You Found Me של להקת הרוק אלטרנטיבי Fray מסוף 2008 שאפשר לשמוע אותו כאן:
אבל מעבר לכיף ולסקס הטוב, היתה להיכרות שלי עם אפי עוד תופעת לוואי מפתיעה שהיא אולי גולת הכותרת האמיתית: מרגע שפגשתי אותו לא בא לי יותר סטוצים. פתאום לא מושך אותי במיוחד לחפש בחורים חדשים או להזדיין איתם. אפילו הזמנה מיזיז ותיק לסקס [והסקס איתו היה תמיד אחלה] נענתה על ידי בשלילה. כשסיפרתי לו גם למה לא, הוא יצא מגדרו לאחל לי בהצלחה עם אפי, אם כי ציין בקריצה שאם זה לא ילך, אני תמיד מוזמן לבוא אליו לאיזה סטוץ טוב.
כבר באותו יום בו נפגשתי עם אפי בפעם הראשונה, למרות שזה היה כביכול סטוץ, הרגשתי שזה יותר מכך. שידרנו על אותו גל גם מעבר לסקס ולאינטימיות וקיוויתי שאני לא היחידי שחושב כך. השיחה שהיתה לי עם אפי לאחר מכן ועוד יותר הפגישה השניה איתו הבהירה לי שהקשר ההולך ומתרקם איתו הינו אכן משהו שונה לגמרי, משהו שחיכיתי לו כבר זמן רב. משהו שקבילתי באופטימיות זהירה ובהמון תקווה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
