פילבוקס

רוני: ליד מנזר לטרון, יש שם מסלול הליכה, אולי תרצה לטייל איתי שם מחר?

אני: יש מצב, למה לא?

רוני: קניתי בוקסר שחור חדש צמוד :) מרגיש לי קצת אממ... כאילו אתה מגיע אלי וחחח... מאחור...

אני: נשמע סקסי למדי

רוני: לא תשכח להתקשר אלי בבוקר?

אני: בטח

רוני: אחלה, אמממ... זה יכול להיות כיף, למרות שאתה בטח תרצה שוב לזיין אותי בטבע :)

אני: זה משהו יחודי שלא קרה לי אלא רק איתך...

רוני: מה, הרצון לזיין ?

אני: לא, בטבע

בבוקר של אותו היום

רוני לא ענה לטלפון שלי בבוקר שבו היינו אמורים לצאת לטיול וגם לא לשאר הטלפונים שעשיתי אליו כל שעה בערך. תחושה של הברזה כבר היתה באוויר. זה נוסף להיעלמותו החוזרת של אפי שאמר שאולי נפגש שוב באותו יום, הבטיח לעדכן אותי אך התפוגג. הכעס שלי כלפי אפי הלך וגבר. הרגשתי שזה הולך להיות יום מבאס מכל הכיוונים וזה דווקא היה אמור להיות יום סבבה. בבוקר הייתי אמור להפגש עם רוני לטיול באזור לטרון ואולי לאיזו התמזמזות קלה, כי ליותר מזה הוא לא מוכן להגיע, ואילו אחר הצהרים הייתי אמור לאסוף את אפי מהעבודה שלו ולשקוע איתו לכמה שעות של סקס כיפי ומענג, ששנינו - כך חשבתי - מאוד רצינו בו. שני הבחורים הללו התפוגגו לי אז שקעתי לתוך עניני העבודה והשתדלתי להדחיק את כל האכזבות והתמיהות. בצהרים הגיע הטלפון של רוני. הוא נרדם והתעורר רק בצהרים, הטלפון שלו היה על שקט ולכן הוא לא שמע את כל הצלצולים שלי. שיהיה. שאלתי אם הולכים ללטרון והוא שאל אם יש לי זמן כי הרי אמרתי לו שאחר הצהרים אהיה עסוק. אמרתי לו שבסופו של דבר אני פנוי עד הערב וקבענו שאני אאסוף אותו בדרך.

בצהרי אותו היום

הגענו ללטרון, יום שמש אביבית ונעימה. נוף יפה. שקט מרגיע ורק איוושת הרוח בעצים השוקטים בשבילים שמסביב למנזר השתקנים היתה שם. המנזר עדיין היה סגור ואמור היה להפתח למבקרים רק כשעה - שעה וחצי אחר כך, אז הלכנו לטייל בשבילים מסביב. טיפסנו במעלה השביל המוביל לאיזה מבננה ישן נטוש וקצת חרב שראינו בראש הגבעה, משקיף על המנזר והנוף.

"נראה לך שיהיו שם עוד אנשים?" שאל רוני.

"לא מאמין, בקרוב פותחים את המנזר ומה יש להם כבר לעשות פה בחורבה על הגבעה? בוא נמשיך לשם." והמשכנו לצעוד.

כשהגענו למבנה ראינו שהיא כנראה איזה מבנה חצי עתיק. היו לו גג, קירות ואפילו אדן חלון גדול ורחב, נטול שמשות, שהשקיף על הנוף המדהים של העמק. רוח נעימה נשבה מהחלון הזה ואני מיד התיישבתי על האדן הרחב לנוח ולהתאוורר והזמנתי את רוני להצטרף אלי.

רוני התיישב לצידי ואחר כך נשען עלי ובסוף השתרע בחיקי. הרמתי לו מעט את הטי שירט וליטפתי את בטנו הנעימה והבהירה ואת חזהו המעט שעיר. פתחתי לו את כפתורי המכנסיים ושלחתי את היד פנימה והמשכתי ללטף. רוני עצם את עניו כחתול, גרגר בהנאה ואמר שזה נעים. גם ידיו נשלחו אלי וליטפו את מה שצריך. אחר כך הוא התיישב בחיקי והתחבקנו, אבל אדן החלון לא נראה לי מקום כל כך בטוח לתנוחה הזו, כי היינו עלולים ליפול בכל רגע, אז ירדנו מאדן החלון. רוני הוריד לי את המכנסיים וקרב את פניו אל התפיחה שבתחתוני הבוקסרס הצמודים שלי והסניף. הזין שלי כבר היה די ער והוא רצה יותר, אבל רוני היסס. רוני ירד לישיבת כריעה, הביט בזין שלי בקרוב, בחן את הפרה-קאם שכבר החל לצאת ואז הכניס את הזין שלי לפה שלו, בפעם הראשונה אחרי חצי שנה של הפסקה.

זה היה נעים אבל זה היה קצת מוזר משום מה. שלחתי יד לתחתוניו וליטפתי לו קצת את הישבן בזמן שהוא מוצץ. המחשבות כבר דהרו הלאה. הייתי חרמן טילים. לא נראה לי שמישהו יגיע למקום השומם הזה בשעת הצהרים הנינוחה הזו, אז שלחתי יד אל התיק שלי, שלפתי משם בקבוקון ג'ל ומרחתי קצת לרוני באיזור פי בטבעת. כשניסיתי לדחוף אצבע פנימה, רוני לא ממש רצה אז הפסקתי. אחרי זמן מה הוא עצר ממלאכת המציצה והתרומם לעמידה ולא הפסיק לבחון לי את הזין ולהשמיע קריאות התפעלות. כשהוא עמד יכולתי להצמיד אותו יותר אלי ולטפל לו בידי גם בישבן. היה איזה חוסר איזון בכך שהוא עם תחתונים ואני כבר בלי, אז דאגתי להסדיר אותו במהרה. הפשלתי לו את התחתונים למטה והצמדתי אותו אלי. "אני רוצה להרגיש אותך" אמרתי לו "להרגיש קצת את הישבן שלך" ורוני הסתובב, כיוון את ישבנו לזין הזקור שלי וממש לא האמנתי כשראיתי אותו מתכופף ומחכה לחדירה. שמתי קונדום ועוד קצת ג'ל, כיוונתי את הזין אליו והתחלתי לשחק לו באזור החור, אחר כך פיסקתי את ישבנו בידי והתחלתי לחדור. כנראה שזו כבר היתה קפיצת דרך גדולה מדי לרוני, כי רגע אחרי שהתחילה החדירה, כשרק הכיפה אולי בפנים, הוא עצר הכל.

הרגע חלף. עצם זה שהוא הסכים שנעשה את מה שעשינו, כבר היה קפיצת דרך ענקית עבורו, על כל היסוסיו ומעצוריו. חיבקתי אותו בעוז, נשקתי אותו קלות, שלפתי כמה מגבונים לחים וניקינו את עצמנו קצת. אחר כך התלבשנו ויצאנו לטייל קצת בגבעה ההיא ובעוד כמה חורבות שהיו שם. בדרך גם החזקנו קצת ידיים. הרגשנו חופשיים כפי שלא היינו כבר זמן רב, אבל בתוך תוכי התחלתי להרגיש שזה כבר לא היה זה. אם זה היה קורה לפני חצי שנה, הייתי ממש מתרונן ממה שקרה, אבל בינתיים קרו עוד כמה דברים שקצת הרחיקו גם אותי מרוני. תהיתי כמה מרגשותי כלפיו מאז עדיין קיימים וכמה מכל מה שקרה הוא רק נסיון למחזר את העבר של מה שנקטע ביננו לפני כחצי שנה ולהשלים את מה שלא הושלם אז.

כמה ימים אחרי

רוני ממשיך להבהיר לי כל הזמן כמה הוא רוצה את כל כולי, אבל בתנאים שלו. כששאלתי אותו למה הוא עוצר כל הזמן ומה הוא בעצם רוצה ענה לי רוני באופן שעד עכשיו אינני יודע עד כמה היה רציני או סתם טיזינג כזה: