פילבוקס

השבוע נפרדתי מאפי, 28, שעוזב לחו"ל לתקופה לא ידועה, שאולי תמשך חצי שנה ואולי תמשך יותר. הפגישה היתה מהולה בשמחה על עצם קיומה ובלא מעט עצב על זה שהסתיימה תקופה של שלושה וחצי חודשים מאז שהכרתי אותו. "תשמח על זה שהכרנו ולא על זה שנפרדים" אמר לי אפי כשהניח את ראשו בהתרפקות על השקע שבין צווארי לכתפי בין חיבוק אחד לנשיקה אחרת. הוא גם נתן לי דיסק שהכין עם שירים רומנטיים של אהבה, פרידה וגעגועים שליקט ואמר לי שהשירים אומרים את מה שהוא רוצה לומר. "אתה ממש בחור רומנטי" אמרתי לו והוא רק ענה בחיוך עצוב: "לא ידעת את זה עד היום?" ואני כמובן שידעתי אבל לא ידעתי עד כמה. בכל אופן, אין מה להתלהב יותר מדי מהמחווה כי אפי הכין עוד עשרה דיסקים כאלה לכל ידידיו, גם אלו שהם רק ידידים, שלא כמוני. הוא עצמו סיפר לי על כך, אבל באיזה שהוא מקום, למרות זאת, אני מרגיש שאת הדיסק שהכין לי הוא הכין בקצת יותר רגש, ישר מהלב.

כשקבענו להפגש הרגשתי שאפי רוצה יותר מרק פגישה. הוא בחור עדין מאוד ואפילו לא רמז שרוצה להרגיש אותי בפעם האחרונה, אבל הבנתי לבד מנגיעה פה ונשיקה שם. אם רק הייתי רוצה היינו חוגגים באיזה ברייק-אפ-סקס חרמני ביותר, אבל עצרתי את עצמי. הרגיש לי יותר נכון וטוב להפרד ממנו אחרת, מה גם שהראש שלי כבר רץ הלאה לתקווה של משהו מיוחד שמתרקם והולך עם לירון.

הזין שלי שהגיב בהתלהבות לחיבוקו של אפי, מחה בתוקף על כך שהוא לא זוכה לביקור אחרון בישבנו המוכר והסקסי, אבל לא יכולתי להתאפק לגמרי. אחרי ארוחת הצהריים יחד, צילום תמונות ושמיעת קטעים מהדיסק, נסענו למקום שקט. שם יכולנו לעמוד בנחת, להצמד ללא גבול זה לזה למגע אחרון של גוף לבוש בגוף לבוש, חיבוק חם אחרון, נשיקה אחרונה, ליטוף אחרון לישבנו הנפלא ברווח שבין המכנס לגוף, וזהו. השארתי אותו בת"א לאיזו מסיבת פרידה שעמדו לעשות לו מהעבודה ונשמתי עמוקות, מתענג על הרגע שחלף ולא ישוב עוד.

לאפי אני מקדיש הפעם שני שירים, אחד מהם הוא שיר שהוא עצמו בחר בדיסק שהכין לי, שיר משנת 1985, Paul Young - Everytime You Go Away אשר השורות הבאות בו מדברות אלי במיוחד:

 "Everytime you go away

You take a piece of me with you"

ואשר אפשר לראות אותו כאן:

השיר השני הוא הבחירה האישית שלי, אפי עומד עוד כמה ימים לטוס מפה אבל מבחינתי הוא כבר על המטוס עם שיר מ- 1967, John Denver - Leaving on a Jet Plane אשר מילותיו של הקטע הראשון בו מדברות אלי במיוחד:

"All my bags are packed I'm ready to go

I'm standing here outside your door

I hate to wake you up to say goodbye

But the dawn is breakin It's early morning

The taxi's waiting He's blowing his horn

Already I'm so lonesome I could die

So kiss me and smile for me

Tell me that you'll wait for me

Hold me like you'll never let me go

Cause I'm leaving on a jet plane

Don't know when Ill be back again

Oh babe, I hate to go"

ואפשר לראות אותו כאן:

אפי עוזב ולירון הולך ומתקרב, אני מרגיש שמשהו טוב איתו עומד לקרות והוא נתן לי רמזים למכביר על כך בשבוע האחרון ועל כך - בפוסט הבא