אדריאן, 28, בחור מבריק-חטוב-גבוה-בהיר-רוסי היה ממש נחמד. מפעם לפעם שאנחנו נפגשים הוא עוד יותר נחמד. גם עידן, 35, היה בסדר גמור. מגע אחד בגוף הנעים כל כך למגע שלו - אולי הנעים ביותר שפגשתי - מעביר בי צמרמורת של עונג. כל אחד מהם גם נהנה מאוד כשהייתי איתו בשבוע האחרון, אבל אני לא ממש נהניתי. איכשהו משהו היה חסר לי וזה לא היה בכלל בתחום הפיזי-חיצוני.
ארי הירושלמי, 26, מבין אותי לפעמים יותר טוב משאני מבין את עצמי. בחושיו החדים הוא שם לב שאני כבר לא נמשך אליו כבעבר. ברגישותו הרבה, למרות שהוא רוצה לעשות סקס איתי כל פעם שאנחנו נפגשים, הוא הפסיק לדחוף לכיוון הזה. באופן יחסי למה שהוא רגיל כמובן, כי אצל ארי לחפון לי את הזין בזמן שאנחנו נפגשים, או לדפוק לי צרפתית עמוקה או לרדת למציצה קצרה, לא נחשב לדחוף אותי לסקס. זו יותר מעין ברכת "שלום, מה נשמע" אצלו, כשמדובר בי.
אנחנו מכירים כבר מעל שנה והקשר שלנו ידע כבר עליות ומורדות אבל אנחנו ממשיכים, דבר שאפילו קצת הפליא את ארי והוא שאל אותי חד וחלק, כפי שהוא רגיל, למה בעצם אני נשאר איתו בקשר אם אני כבר לא כל כך נמשך אליו כבעבר. ארי עצמו שמח על הקשר שלנו, אך נראה לי שקצת עצוב על הירידה במפלס החשק. הוא לא מבין את המשיכה שלי לבחורים בהירים רזים כפי שאני לא מבין את המשיכה שלו לגברים מסוימים, אבל בתוך כל הכאוס הזה אנחנו נאחזים זה בזה ולא מרפים מהחברות המוזרה קצת אבל המיוחדת שלנו.
בפגישות האחרונות שלנו לא היה סקס. לא ממש רציתי וארי הפסיק ליזום. כשנסעתי אליו השבוע ידעתי שאני לא רק רוצה לפגוש אותו, אלא לראשונה מזה זמן רב גם רציתי לעשות איתו סקס. רציתי מעצמי, מתוכי, בלי שהוא רמז או אמר משהו בכיוון בכלל. נסענו בירושלים, לקחנו לנו איזה אייסקפה וקרואסון במושבה הגרמנית והמשכנו בדרכנו, כשאני מהסס איך ומתי להעלות את הנושא.
תמיד הייתי רגיל שארי מרים לי את הכדור להנחתה, אבל כנראה שהוא כבר איבד קצת את הבטחון שלו לגבי רצוני בסקס איתו אז הוא שתק. הפעם אני נאלצתי לשבור את השתיקה. בתחילה הוא לא היה בטוח אם אני באמת רוצה או שאני עושה את זה כי אני רוצה לרצות אותו אבל אמרתי לו שאני ממש רוצה. כדי שלא יהיה ספק שאלה לא סתם דיבורים, אמרתי לו שיבדוק בעצמו. הוא הניח את ידו על המקום הנכון והרגיש. ואז הוא חייך.
זה היה סקס טוב, אחרי תקופה שבה לא ממש היה לי סקס טוב. למרות שפיזית, אדריאן או עידן מושכים אותי יותר, דווקא עם ארי נהנייתי הרבה יותר. ארי יודע טוב מאוד מה עושה לי את זה ועשה את זה הכי טוב שאפשר. אחרי שגמרתי הוא אמר שהחליט פשוט לתת קדימות לכיף שלי. זה כל כך שונה מהבחורים שהייתי איתם לאחרונה, שגם הנחמדים שבהם פשוט רוצים לגמור וללכת, גם אם את הללכת שלהם הם עושים עם חיוך, חיבוק או נשיקה וכמה מילים יפות. אצלי ארי זה היה אחרת. אנחנו מכירים יותר מדי טוב בשביל משחקי בולשיט. אחרי שנהניתי, ארי לא נשאר מקופח והמשכתי לזיין אותי עד שהוא גמר בעצמו. אחר כך נחנו קצת, דיברנו, ארי עישן את הסיגריה שאחרי [מנהג מגונה שאני לא סובל, אבל אצל ארי אני מקבל את זה...] ואז כשהתעוררתי שנית עינגתי אותו שוב. היה טוב מאוד, רק שיומיים - שלושה אחרי זה עוד כאבה לי הלשון מהנשיקות...
הפעם החיבה לארי היתה אפרודיזיאק מספיק לסקס שלנו...
הפעם המשיכה הפיזית לאחרים, יצאה כשידה על התחתונה...
הפעם הרגש ביצע לי השתלטות עויינת על הזין...
בפעם הבאה הכל יכול להיות אחרת...
לפעמים הכל עניין של טיימינג והפעם ארי היה האדם הנכון בזמן הנכון...
לארי אני מקדיש הפעם את שירה המקסים של Joan Armatrading משנת 1976 Love And Affection: