פילבוקס

יצאתי מזיון לא ממש מוצלח עם עמיר, 35 ואחרי שעומרי בסופו של דבר היה עסוק בשעות הצהרים בו היינו אמורים להפגש, הדלקתי את הלפטופ ופתחתי את המסן. דאריו, 30, המתנזר הליטאי שלי, בדיוק התחבר למסן והיססתי לרגע מה לעשות, מאחר ולפני כ- 10 ימים, אחרי פגישתנו האחרונה והאירוטית מאוד בחוף הים המבודד ההוא, הוא אמר לי שאיננו רוצה שנפגש עוד.

רגע ההיסוס חלף עד מהרה ושלחתי לו "היי" לא מחייב. אחרי חילופי ברכות שגרתיים אמרתי לו רק מילה אחת קטנה: "התגעגעתי" שהסתבר שנפלה על מצע בשל. לא רק שדאריו אמר לי שהוא גם מתגעגע אלא הוא אף הוסיף שבא לו מאוד סקס איתי. האמירה הזאת קצת הפתיעה אותי, אבל שמחתי על ההפתעה. באיזו שהוא מקום עדיין ציפיתי לשמוע "אבל...". הייתי די בטוח שעכשיו תגיע ההסתייגות הזאת על כך שלמרות שמאוד בא לו הוא יהיה חזק וימנע מכך, אבל לא הגיעה שום הסתייגות. באותו רגע גם הזין שלי כבר הגיב בהתלהבות. עברנו לטלפון ואמרתי לדאריו שאולי זה ישמע לו מוזר, אבל רק מהשיחה הקצרה הזאת איתו כבר עומד לי בטירוף. "גם לי..." אמר דאריו בקול שקט ואז אמרתי לו ישר ולענין שאם כל כך בא לו ובא לי אני לא מבין למה אי אפשר לעשות את זה. אמרתי לו שמבחינתי, אם רוצים לעשות משהו טוב לשנינו אז פשוט עושים. אמרתי לו גם שאני כבר בנסיעה ויכול להמשיך בדרך ולהיות אצלו די מהר.

"תוך כמה זמן?" שאל דאריו להפתעתי.

"תוך 20 דקות" אמרתי לו, "תלוי בתנועה" עניתי. 

"טוב, אז בוא" אמר לי דאריו ואני מיהרתי לסיים את השיחה לפני שהוא יתחרט והמשכתי בדרכי אליו כשהזין לא מפסיק לעמוד לי כל זמן הנסיעה.

אחרי שנפגשנו סיפר לי דאריו שכבר כמה ימים הוא רוצה לפנות אלי אבל מתלבט בין כן ולא. כך קרה, שברגע ששאלתי אותו, נפלטה לו תשובה חיובית כמו מאליה וכשהרכבת יצאה לדרך כבר אי אפשר היה לעצור אותה. אחר כך גם היה סקס נפלא כבעבר. שנינו היינו להוטים מאוד זה על זה. הרגשתי את תשוקתו ואף את התרגשותו מהרגע הראשון. הרגשתי את זה בנשימה המואצת, בנשיקות, בחיבוקים העזים, בליטופים הנעימים, ואחר כך הרגשתי את זה גם בשאר חלקי גופו שגופי התמזג לתוכם. שנינו רטטנו מעונג מהתחושה המוכרת והכל כך נעימה של הזין שלי החודר לישבנו הרך, אשר חשבתי שלא אזכה להרגיש שוב לעולם. גם הפורקן שבא בסופו של מחול התשוקה שלנו היה נפלא ומהיר מאי פעם.

אחר כך גם דיברנו קצת על מה שיהיה הלאה ביננו. הפעם דאריו לא היה נחרץ כל כך שלא יהיה כלום. הפעם הוא לא קיטר על הטעות שעשה ועל זה שהוא לא הולך לעשות את זה שוב. הפעם הוא אמר שהוא לא יודע מה יהיה ואם יהיה. זה היה מספיק טוב בשבילי, כי כך הסיכוי שנפגש שוב נראה קצת יותר ריאלי. יש תשוקה, יש משיכה אז יש סיכוי שמתי שהוא נפגש שוב, נזדיין שוב ונהנה שוב. חבל שדאריו לא רוצה גם מעבר לכך, אבל זה מה יש ואני אנסה להנות ממה שיש ככל הניתן.

יום אחרי המפגש המענג שלנו, היו לדאריו נקיפות מצפון מחודשות. בתוך נפשו ניטשת מלחמה עזה בין רצונו להיות סטרייט לבין תשוקתו לגברים. דאריו טוען שגם נשים מושכות אותו ושהכל ענין של החלטה, אבל כנראה שלא קל לו עם ההחלטה זאת.  הוא שוב רוצה להתנזר מגברים והוא רוצה לשריין את החלטתו בכל מיני רעיונות מוזרים. אחד הרעיונות שהוא סיפר לי עליו היה לעשות קרחת, כמעין נדר שמאותו יום הוא לא יגע יותר בגברים. אני מתקשה להבין את זה ואמרתי לו שחבל על השיער היפה שלו, השיער שאני כל כך אוהב לסרוק באצבעותי או סתם ללטף ואשר אני בטוח שגם נשים יאהבו. מצב רוחו של דאריו נע מקצה לקצה מדי יום ביומו ואפילו כמה פעמים ביום. אני מקווה שהוא ימצא את שביל הזהב שלו, לא קלים הם חיי ביסקסואל מתלבט...

הפעם התשוקה גברה על ההתנזרות, אך מה הלאה?

לדאריו אני מקדיש הפעם את השיר I Got You (I Feel Good) של ג'יימס בראון מ- 1965: