פילבוקס

לאחרונה מצאתי את עצמי דווקא מפלרטט דווקא עם כמה בני ארבעים פלוס. האחד היה דימה בן ה- 45 שמרוב שאני הטעם שלו פחד אפילו להפגש שמא אני לא ארצה אותו [טוויסט מוזר של ההגיון שלא הצלחתי לרדת לפשרו], השני היה איציק, 40, שהסקס הטנטרי איתו אולי היה נפלא מבחינתו אבל לא היה משהו מבחינתי אך חזרנו לסיבוב שני ודי מהנה השבוע, והשלישי היה ישי, 42, בחור שפגשתי השבוע בפעם הראשונה.

ישי, הינו סיפור אחר לגמרי. את ישי אני מכיר וירטואלית כבר כשנה. הוא התחבר לצד המילולי אינטלקטואלי שלי ואולי גם למוסיקה. כל כמה חודשים היה נוצר איזה שהוא קשר וירטואלי, מדברים קצת ומתנתק שוב. הוא לא ממש היה הטיפוס שלי, גבר גברי שרירי-חטוב וגדול, אבל משהו ברגלים החטובות שלו ובנעימות הכללית שלו משך אותי במידה מסוימת שהייתי מעוניין לבדוק הלאה. לא הייתי בטוח אם יש מצב או אין מצב למשהו איתו לא רק מהצד הפיזי, אלא גם בגלל סגירותו הרבה וחששו להתקרב למשהו שלא יצא ממנו קשר מהסוג שישי רצה, רק מה שהוא רצה לא ממש היה ברור לי. יצא הגורל שבשבוע האחרון התחלנו לדבר שוב ואף קבענו סוף סוף להפגש אצלו.

כשהגעתי קיבל אותי נפיל, הרגשתי כמו דוד הקטן ליד גלית הפלישתי לאור ממדיו של איציק למרות שלטענתו גובהו הוא XXX שזה רק 7 ס"מ מעלי, אבל בעיני הוא נראה הרבה יותר. ואולי זה גם קשור לשריריותו החטובה לעומת רזוני היחסי שיצרה רושם כללי גדול, גדול מדי אולי, אבל עדיין לא שללתי כלום. ישי גם שמר מרחק וזה היה לי מוזר ומעט מייסר. התיישבתי אצלו על הספה ואילו הוא תפס מקום על הכורסה ממול, הביא לנו משהו לשתות, הצית סיגריה והתחיל לגלגל שיחה. תהיתי האם אינני לטעמו או שמא זו הדרך בה הוא בוחן ענינים עם גבר חדש שהוא מכיר, ועדיין לא ידעתי את התשובה. דיברנו ודיברנו [יותר מדי דיבורים ופחות מדי מעשים לטעמי] והוא עדיין לא עשה שום נסיון להתקרב, למרות שרמזתי לו כמה פעמים. אפילו ציינתי תוך כדי שיחה כמה אני אוהב מגע וחייכתי כששאל על מה אני חושב ברגע מסוים ואמרתי לו שאני חושב שבא לי ללטף לו את הרגל. ישי רק אמר לי "לאט לאט", המשיך להביט בי במבט אלכסוני חוקר  ולא התקרב. המשכנו לדבר על דא ועל הא, חשבתי שכנראה אני לא עושה לו את זה והחלטתי לא לנסות עוד. דווקא אז אמר לי ישי שדווקא הוא חושב שאני גבר מושך והוסיף "אתה שובב, אה?" ואז נפל הפור. ישיש קם  ורמז לי לבוא אחריו לחדר השינה, אם כי תוך כדי הליכה הוסיף ישי ואמר שהוא לא חושב שמתאים לו שיהיה סקס היום ושלא צריך למהר לשום מקום.

נכנסנו למיטה ולאט לאט התפשטנו תוך כדי התמזמזות. היה לי מוזר להיות עם הנפיל הזה ולחשוב שאני עוד אזיין אותו מתי שה וא, גם אם זה לא יקרה היום. גבו וישבנו החלקים היו נעימים למגע ונסחפתי על גלי חרמנות, למרות שלא הייתי בטוח עד כמה אני רוצה אותו.  ישי אמר שיש לי מגע נעים ושבעיניו אני גברי, למרות שבעיני הוא נראה הרבה יותר גבר-גבר ממני, אבל לא עשינו סקס. שכבנו ערומים, התחככנו קצת זה בזה והרגשתי שזה לא ימשיך הלאה. לפתע שאל ישי אם בא לי ללכת למקלחת, הבנתי שהרגע נגמר ואפילו לא ידעתי אם אני מצטער, אבל מסתבר שהיו לו תוכניות אחרות למקלחת.

דווקא שם, תחת המים הזורמים הרשה ישי לעצמו להשתחרר קצת יותר. שם הוא ירד לי בפעם הראשונה, שם הוא התנשק איתי בפעם הראשונה, נשיקות כל כך עמוקות שאיימו לבלוע אותי, שם הוא מרח על שנינו איזה סבון אירומטי חלקלק ושמנוני, והתחלנו להתחכך זה בזה בנועם כשהזין שלו נע בחריץ ישבנו ובין רגליו בתנועות של כאילו זיון, שם ההתמזמזות עלתה מדרגה, אבל לא ממש בא לי שתעלה עוד. אני מניח שאם ישי היה מציע באותו רגע שנחזור למיטה ונעשה איזה זיון חם ועסיסי לא הייתי אומר לא, אבל זה לא קרה. התנהגותו של ישי נעה בין פרץ של גבריות אגרסיבית לבין חתוליות מתפנקת, אבל ישי לא היה חתול. מאחורי קטעי ההתפנקות שלו והמעצורים הסתתר אריה שלפעמים הבליע איזו נהמה עמומה. הרגשתי את האגרסיביות הקשוחה שלו מתחת למעטה האיפוק הדקיק והרגשתי שעם האריה הזה קצת מסוכן להתעסק. המקלחת האירוטית הסתיימה, התנגבנו והתלבשנו והגיע הזמן לזוז. נפרדנו בחיבוק ונשיקה קלילה והלכתי.

עד יום המחרת הצלחתי לעכל את מה שהיה ומה שלא היה עם ישי ולנסות לצפות קדימה מה יכול להיות. ידעתי שאני מסוגל ליהנות מסקס טוב איתו. ידעתי שאולי יחמיא לי גם לזיין את הגבר-גבר הזה, אבל הרגשתי שזה לא ממש משהו שאני רוצה. החלטתי לשים את החרמנות בצד ולא לשחק עם האריה הזה, שמלבד חרמנות פיזית וגם איזה ענין אינטלקטואלי, לא הרגשתי משיכה אמיתית אליו, אבל עדיין תהיתי מה לעשות ואיך לומר לו את זה.

ישי היה הראשון שפנה אלי ויזם שיחה למחרת. הוא פתח את השיחה במילים "נעים להכיר אותך". בתחילה עניתי בנימוס רגיל ובשאלה איך הוא מרגיש אחרי מה שהיה אתמול, אבל אז התחרטתי. לא רציתי לתת לו לומר דברים טובים ואז להניף את הגרזן באופן שיביך את שנינו. ישי הוא אדם שקשה לו להפתח למישהו חדש ורציתי למנוע ממנו לומר משהו שהוא יתחרט עליו. אז אמרתי לו רגע, שאני קודם רוצה לומר לו משהו וישי חיכה. ואז אמרתי באופן חד וחלק:

"מכיר את המקרים האלה שמתחילים במחמאות ואז תוקעים "אבל..."? אז אני לא אעשה את זה. אתחיל ישר מהסוף. נראה לי שאתה פשוט גדול עלי בשני מספרים... אני שמח שלא עשינו סקס, למרות שהאינטימיות היתה נעימה והיה נעים לחוש אותך ולהכיר אותך. אשמח להשאר ידיד אבל להפוך את זה לסקס מתוך חרמנות לא הייתי רוצה... דווקא בגלל שאתה אדם כזה נחמד. גם לי היה נעים להכיר אותך."

ישי השיב תשובה קצרה ויבשה "בכיף, בהצלחה" שלא נשמעה כתשובה של מישהו שבאמת מעוניין לשמור על קשר כלשהו, אלא יותר כמישהו פגוע. לפעמים אין ברירה. עדיף שיפגע עכשיו בקטנה מאשר שיפגע אחר כך כפל כפליים אם היינו ממשיכים עם משהו ששנינו מתייחסים אליו באופן שונה כל כך. הרגשתי שישי לא נפגש איתי בשביל סקס, אלא בשביל משהו אחר שאולי אפילו לא היה ברור לו עד תום, אבל מעבר לסקס. הרגשתי שישי עוצר את עצמו בפגישה שלנו לא בגלל שהוא לא נמשך אלי אלא בגלל שהוא חושש להכנס לשדה מוקשים לפני שיהיה בטוח מה אני רוצה לעשות עם זה. אני ידעתי שזה לא היה זה והבהרתי לישי את הענין באופן הכי ברור שיש לטוב ולרע. אולי הפסדתי איזה סטוץ טוב, אבל הרגשתי הרבה יותר טוב עם עצמי אחר כך.

חשבתי וחשבתי אבל כנראה שעדיין לא ממש הבנתי אותו. כמה ימים נוספים חלפו וראיתי מדי פעם שישי שוב באטרף, אך היססתי אם לפנות אליו. לא אהבתי את התחושה שאולי פגעתי בו באיזה אופן. רציתי לומר משהו שיישר את ההדורים של השיחה האחרונה שהסתיימה בשתי המילים הלכאורה חיוביות שלו "בכיף, בהצלחה", אך למעשה נשמעו לי כאילו אומרות לי "לך קיבינימאט" או משהו כזה. רציתי אך שתקתי, אבל ישי לא שתק ולפתע שלח לי הודעה:

"שבוע חמים וטעים לנו." אמר ישי.

"תודה, שבוע נפלא גם לך... רואים אותך קצת יותר פה לאחרונה :)" עניתי.

"יפה שאתה שם לב.... משהו חדש מעניין? " שאל ישי.

"לא ממש" עניתי והמשכנו לדבר עוד קצת שיחת חולין ואז הוא הוביל את השיחה למה שרצה כנראה לומר באמת. לסגירה. ליישור ההדורים שחיפשתי אבל לא ידעתי איך.

"אני התחברתי לאחלה בן אדם בפגישה - זה שלא הייתה משיכה מינית זה שולי. אתה אחלה בן אדם. וגם אני הייתי שמח שנשאר בקשר - שיחה פה ושם." אמר ישי בבגרות ובחוכמת נסיונו של מישהו שכבר ראה ושמע הכל.

"סבבה, תודה, אני שמח לשמוע את זה :)" אמרתי ונאנחתי אנחת רווחה.

לישי הבוגר והנבון אני רוצה להקדיש את השיר היפה Alan Parsons Project - Old And Wise משנת 1982 שאפשר לראות כאן:

פרק בני הארבעים פלוס שעבר לו בחיי לאחרונה אינו מסמן שינוי כיוון אלא בסך הכל קצת גיוון ופתיחות. אני לא שולל מראש את בני הארבעים פלוס אם כי קשה לי יותר למצוא בגיל הזה מישהו שימצא חן בעיני, אם כי זה כבר קרה ויקרה. אני באמת חושב שלא חשוב הגיל, אלא האדם והמשיכה האישית אליו, אך כאילו כדי לטרוף את הקלפים ולומר לי "כן, ממש..." דווקא עכשיו הפציע באופק בחור חדש מעניין ומחרמן בן 24. הבחור החדש הזה, אקרא לו אלי הוא בעצם לא בחור כל כך חדש. אני מנהל איתו טנגו ארוך כבר שנתיים אבל מעולם לא נפגשנו. בשיחות שלנו בימים האחרונים הוא הדליק אצלי משהו שעוד לא ברור לי לאן יגיע ואם בכלל, אבל על כך ולמה זה קרה דווקא עכשיו, יסופר כבר בפעם אחרת...