הזיונים האחרונים עם אריק ואורן, הותירו אותי כַּמֵהַּ לקצת חום, חיבה וידידות כנה. שיחה קצרה עם ארי הירושלמי, 26, וכבר הייתי על הדרך אליו כשבתוכנית לראות אותו אחרי זמן מה שלא התראינו וגם לאכול צהרים יחד.
בדרך עוד דיברנו קצת על הקשר ביננו, על כך שאנחנו רק ידידים ושאין ביננו כבר סקס. דיברתי איתו גם על הקשר עם הבחור שלו, אשר כשניסיתי לקרוא לו "החבר שלך", ארי הסתייג ואז גם סיפר לי שכבר כמה ימים אין לו אפילו כוח לדבר איתו או עם אף אחד אחר והוא אפילו לא חרמן, שלא כהרגלו. בין השיטין הבנתי שההתקרבות המהירה שלהם לסוג של ידידות קרובה גם מעבר לסקס, היתה אולי קצת מהירה מדי לארי. בתחילה זה הלהיב אותו שהוא מרגיש כחבר ותיק ליד גבר שבקושי הכיר שבוע לפני כן, אבל כנראה שהוא היה צריך לתפוס איזה פסק זמן לפרספקטיבה על כל הענין.
קפצנו אליו לכוס קפה אחרי הארוחה, פטפטנו קצת עם אמא שלו ואחר כך הוא ליווה אותי למטה. שם הוליך אותי ארי ליציאה האחורית מהבנין, מקום קצת יותר נסתר, ונצמדנו לחיבוק ארוך וחם שאף אחד מאיתנו לא רצה להרפות ממנו.
היה כיף לפגוש את ארי, לדבר איתו, לחבק אותו וגם להתנשק איתו, כי הרצון לקרבה נותר ביננו למרות העדרו של הסקס. השינוי בין הבחורים ההם לבינו היה מרענן. אחרי זמן רב של העדר תשוקה כלפיו, התחלתי להרגיש משהו מתעורר מחדש, אבל בקטנה. כנראה שאותו משהו החל להתעורר גם אצל ארי.
גם הנשיקה היתה הפעם ארוכה במיוחד, כאילו כל אחד מאיתנו חושש שבפעם הבאה דברים ישתנו. חלפה מחשבה בראשי שאולי בפעם הבאה שנפגש הוא כבר יהיה בקשר סגור עם הבחור שהוא מסרב לקרוא לו החבר שלו, אולי יהיה משהו אחר. הזמן חלף והנשיקה והחיבוק הפכו להיות לוהטים יותר ויותר, עד שידיו של ארי כבר נשלחו אל כפתורי המכנסים שלי ופתחו אותם במהירות. ידו המגששת כבר שלפה לי את הזין המזדקר וארי התכופף על ברכיו ונטל אותו לפיו בהנאה רבה. אחרי מציצת הפרידה הקצרה והנעימה, הוא התרומם על רגליו, החזיר לי את הזין למקום. נשיקה אחרונה וחיבוק והלכתי משם עם אנרגיות חדשות להמשך.
ולארי אני מקדיש בחום את השיר Joan Armatrading - Love And Affection משנת 1976:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
