פילבוקס

לקראת סופו של אותו שבוע, עלה אלי, 30, מן האוב וחזר לדבר איתי, אם כי חשתי בשינוי מהותי בטון השיחה. זה לא היה אותו אלי החרמן והמשתוקק לסקס איתי, אלא אלי אחר. אם בכל הפעמים הקודמות ממש הרגשתי את אש התשוקה מצידו הפעם זה לא כל כך היה שם. רציתי להזדיין איתו כל כך ולא היה אכפת לי כלום. התעלמתי מזה שתמיד אלי ממש רצה להזדיין והפעם הוא רק הסכים.

בדרך, אלי דיבר קצת על הרהוריו לאחר הפגישה האחרונה שלנו וסיפר לי על כמה דברים שהעיקו עליו. בראש ובראשונה העיק עליו שבילינו יחד יום שלם. זה לא הסתדר לו בראש עם זה שאנחנו רק יזיזים שנפגשים לסקס נטו, כפי שהוא מגדיר את זה. לבלות יום שלם, זה משהו שעושים עם חבר או בן זוג, אמר אלי, ולא עם פרטנר לסקס. הוא הדגיש שהוא לא יעשה את זה יותר. הוא אמר שבעבר כשהיו לו סטוצים, הוא אפילו לא ידע לפעמים מה שמו של הפרטנר. מבחינתו זה היה רק מישהו שבא, מזיין אותו היטב והולך. אלי גם הסביר שהוא  גם טיפוס יותר קריר ממני, אירופאי כזה. הבעיה היא שהוא נמשך דווקא לגברים מזרחיים שחומים שהם דווקא אנשים חמים וחושניים יותר, כהגדרתו, אז הוא מנסה להתאים את עצמו, אבל עד גבול מסוים. כנראה שבפגישה האחרונה שלנו עברנו את הגבול הזה וזו היתה אחת הסיבות שאלי התרחק ממני, עד שהוא יסדר לעצמו את הענינים בראש.

שמעתי את נאום ההסברים שלו וניסיתי להבין. יש לו חבר ובן זוג שהוא חי איתו. החבר הזה נמנע מלעשות איתו סקס כבר זמן מה אז אלי מחפש אצלי רק סקס ופורקן, שלא ירגיש לו כמשהו עם שמץ של רגשיות. מנגד אני אדם מאוד רגשי, למרות שבמקרים כאלה אני עוצר את עצמי. אני גם מאוד חם וחושני, אפילו בסטוץ אני מעדיף שיהיה חם ואינטימי ולא קר ומיכני, במיוחד כשיש לי כימיה טובה עם הפרטנר כמו שחשבתי שיש לי עם אלי.

כל השיחה המקדימה הזו איתו הרגישה לי כמו מקלחת של מים קרים. התחושה הזו ליוותה אותי גם כשהגענו למיטה. אמנם אלי עשה את כל הדברים הרגילים, אמנם הזדיינו טוב ואף נהניתי, אבל זה היה רק כמעט. משהו היה חסר. משהו מהותי. אלי אמנם נהנה לקבל אותי, אבל הפעם, בניגוד לעבר, אלי לא נאלץ להחזיק עצמו בכוח כדי לא לגמור. הפעם אלי לא הביע על כל צעד ושעל את הנאתו הרבה ותשוקתו לקבל את הזין שלי לתוכו. הפעם הוא בקושי דיבר וזה הרגיש בדיוק כמו שאני לא אוהב. מיכני. גמרתי כי אני מאוד חושק בו ויש לו גוף נפלא בעיני, אבל אלי לא גמר. עשינו הפסקה קלה והלכנו להתרחץ.

בקרוב אלי מתחיל ללמוד בנוסף לעבודה שלו, אז הזמן המצומצם שהיה לנו להפגש יצטמצם עוד יותר, ואולי אף יהיה בלתי אפשרי. אלי רמז משהו על כך לפני שנפגשנו ולכן אמרתי לו שאני לא יכול להשאיר אותו ככה. שאני חייב להשאיר אותו עם תחושה של כייף, כאילו זה איזה גראנד פינאלה של הסקס שלנו. שאלתי אותו אם בעצם זו הפעם האחרונה שלנו יחד ואלי אמר שהוא מקווה שלא. תהיתי איך נוכל להפגש אחרי שיתחיל ללמוד אבל אלי אמר שהוא מקווה שנמצא דרך. גם אני מקווה, אבל אני מקווה שתחזורנה תחושות התשוקה שלו. אני מקווה שיחזור הרצון שלו. שתחזור החרמנות הגדולה שלו כלפי.

אחרי ההפסקה חזרנו למיטה, אבל הפעם, בהעדרן של התשוקה והחרמנות הגדולה שלו כלפי, הייתי צריך להתאמץ די הרבה כדי להביא גם אותו לפורקן. הפעם זה לא היה זה. לא גראנד פינאלה ולא משהו שמתקרב לזה אפילו. תחושה של החמצה. תחושה של אכזבה.

אני לא אוהב להשאיר דברים בצד, ולכן מאוחר יותר באותו לילה, כשראיתי את אלי מחובר, שלחתי לו הודעה: "מצטער אם לא נהנית כפי שרציתי שתהנה ..."

אלי: "זה בסדר:)"

אני: "לילה טוב :)"

אלי: "זהו?"

אני: "רק עוד משהו: אני מאוד נהניתי, יותר מדי... אבל היה חסר לי משהו בכל זאת. הרגשתי פחות תשוקה מהצד שלך לעומת פגישות קודמות שלנו וזה קצת הוריד לי. אולי זה סתם הדמיון שלי... וכשאני מרגיש שמי שאיתי מאוד חרמן עלי ומה שאני עושה מאוד טוב לו אז זה מחרמן אותי עוד יותר..."

אלי: "אולי לא הייתי במצב רוח טוב"

אני: "בפעמים הקודמות שנפגשנו הרגשתי שאתה ממש רוצה להפגש, הפעם הרגשתי שאתה רק מסכים להפגש. ולמה מצב הרוח שלך לא היה טוב? אתה יכול לדבר על זה איתי?"

אלי: "זה לא קשור אליך אז אין על מה לדבר"

אני: "טוב, אני לא אחפור לך. קבל רק חיבוק עידוד וירטואלי. מאחל לך רק טוב ושמצב הרוח שלך ישתפר בהקדם. דבר איתי כשתהיה פנוי ויבוא לך מקצה שיפורים מענג... אבל רק כשממש ממש תרצה לקבל אותי :) וגם אם סתם תרצה אוזן קשבת ולא רק סקס, אני גם יודע להקשיב טוב ולתת מילה טובה כשצריך :)"

אלי: "תודה רבה חמוד:) אתה זז?"

אני: "אני יכול להשאר עוד קצת רק בשבילך..."

אלי: "אני יוצא גם נראה לי אני עייף"

אני: "אז אומר לך שוב לילה טוב, בחור מקסים :) מחר יהיה יום חדש... תחייך"

אלי: "ביי ביי:) לילה טוב"