פילבוקס

כשפגשתי את דוגמן התחתונים ההורס בן ה- 32 התבררו לי כמה טעויות שטעיתי. קודם כל הוא לא רוסי בכלל אלא אמריקאי, שנית הוא לא דוגמן תחתונים אלא איש הייטק. שלישית הוא אומר שהוא בן 32 אבל לפי הפנים הייתי נותן לו 40 ואילו לפי הגוף - שהוא הגוף המדהים ביותר שראיתי - הייתי נותן לו 20. לבחור בן בלי גיל הזה אקרא דוני, היה גוף רזה וחטוב מאין כמוהו. גוף של שחיין. בהיר-זהוב-שזוף חלק כמעט לגמרי, עינים כחולות ושיער בלונדיני, שהתגלה גם כבחור נחמד.

האמת שקצת חששתי מהפגישה איתו. חששתי כבר מה"מצטער זה לא יתאים" שקורה לי לפעמים, אם כי לשמחתי לעיתים רחוקות, כשאני מגיע לפגישה ראשונה. חששתי שהבחור הזה שכבר ראה מספיק זין בחיים שלו וכבר עשה המון סקס בעברו, פשוט לא יתלהב או לא יאהב את מה שיש לי להציע. חשתי מידה מסוימת של חוסר בטחון לידו, אבל להפתעתי דווקא הוא הגיב בצחקוק קל של מבוכה כשנכנסתי לדירתו, כשל בתולה חסודה, למרות שאני בטוח שהוא רחוק מרחק רב מבתוליות.   

היה סקס ארוך וטוב, אם כי בשל כל הימים האחרונים, לא ממש הייתי בשיאי איתו. ענין נוסף שקצת הפריע לי, אם כי בימים חרמניים יותר זה לא ממש מפריע, היה שהחור שלו פשוט היה פתוח מדי. דוני נהנה. כך הרגשתי וכך הוא גם אמר לי, אבל עדיין ניקר בי הספק אם הוא נהנה עד כדי כך שבכלל ירצה להפגש שוב. חיכיתי שהוא יעשה את הצעד הראשון וכמה שעות אחרי הפגישה הוא אכן עשה.

זה קרה דווקא בשאלה שהוא שאל אותי ושאני כמעט לא נתקל בה מצד הפרטנרים שלי: "איך היה לך?". אמרתי לו שהיה טוב ושאלתי איך היה לו. דוני ענה: "היה כייף, מאוד נהניתי איתך". יומיים - שלושה אחר כך הוא פנה אלי שוב ושאל אם אני פנוי להפגש שוב, אבל דווקא באותו יום לא הייתי פנוי. לא נורא, אנחנו נמצא את הזמן שלנו, העיקר שיש רצון.

לפעמים הכל ענין של טיימינג, מה שמוביל אותי לשיר שבחרתי להקדיש הפעם, שיר ישן משנת 1960:

Jimmy Jones - Good Timing