אדיר: יש מצב שאתה בא בבוקר לקפה ואם לא יצא כלום אז סבבה? לא תתאכזב?
אני: שאני אתאכזב מכוס קפה ושיחה עם בחור חמוד כמוך? מה פתאום? כייף לפתוח כך את השבוע. כל מה שיקרה מעבר זה רק בונוס...
אדיר: סבבה, מחכה לטלפון ממך.
אחרי שהגעתי אליו והוא אכן הכין קפה שישבנו לשתות יחד, החל אדיר לספר לי את סיפור חייו הלא כל כך פשוטים במשפחה הנקרעת בין דתיות לחילוניות. אדיר כבר יצא לדרך עצמאית משלו, הוא עובד והוא מחזיק את עצמו. גם אני סיפרתי לו כל מיני דברים והשיחה הפכה לאישית מרגע לרגע.
המוזר הוא שכשנכנסתי לדירתו בפעם הראשונה וראיתי אותו פנים אל פנים, בכלל לא הייתי בטוח שבא לי עליו. הוא לא ממש היה הטיפוס שלי וגם לא אהבתי את זה שהיו על פניו זיפים בני כמה ימים של הזנחה. יחג עם זאת, לאחר השיחה ביננו, הרגשתי משיכה בלתי מוסברת לבחור הצעיר הזה. באחד הרגעים הנוגעים ללב של סיפור חייו, פשוט הושטתי את ידי אליו וכאילו באופן טבעי הוא התכנס לתוך החיבוק החם שלי, ואז הוא סיפר לי שאותו יום הוא יום ההולדת שלו.
"איזה יום הולדת?" שאלתי ואז הסתבר שהוא צעיר בכמה שנים ממה שאמר לי קודם לכן וכי למעשה באותו יום מלאו לו רק 20 שנה.
"גיל הוא רק מספר" הוסיף אדיר וסיפר לי שכבר היו לו קשרים עם בני 30, 35 וגם 40, וסיפר שמה שמוזר לו היא שאחרי תקופה מסוימת של קשר הם אומרים לו שרוצים להפרד כי לטענתם פער הגילים גדול מדי. "מה הם לא ידעו את זה קודם? מה השטויות האלה בכלל? חוץ מזה שאני לא כמו כל בן 20. מה שעברתי בחיים יש בני 30 או 40 שעוד לא עברו בכלל" אמר אדיר בלא מעט מירמור, ואילו אני החלטתי שזה הזמן הנכון לחתום את הנושא בנשיקת יום הולדת ולומר לו יום הולדת שמח.
"שנפתח את המתנה?" שאלתי בחיוך ואדיר רק נשק לי וחייך בחזרה.
מאותו רגע, כמו מעצמם נכרכו גופינו זה בזה, כששנינו מתחממים יחד זה עם זה בדירה הצוננת. לאט לאט גם התפשטנו, ממשיכים להתלטף ולהתנשק ללא הרף. אדיר אהב מאוד את מגע הידיים שלי ואת מגע הגוף שלי ואמר לי כמה שנעים לו. בכל פעם כשהתקדמתי עוד קצת שאלתי אותו אם להמשיך והוא אישר בהנאה רבה, אז המשכנו. עד הסוף. עד ששנינו גמרנו יחד בעונג רב. אדיר אמר לי שנהנה מאוד ואני אמרתי לו שאני שמח שישאר לו זכרון טוב כזה מיום ההולדת שלו... וכמובן שגם אני נהניתי.
הפעם העמקתי בנוסטלגיה לשיר Brian Hyland - Sealed with a kiss, שנת 1962: